ת"א 58367-07-14 אלקובי נ' שם טוב ואח'

לפניי בקשת הנתבעת מס' 1 (המבקשת) להורות על מחיקת התביעה על הסף, לאור העובדה שהתובעת, היא המשיבה מס' 1, היא פושטת רגל, ולא ניתן לה אישור של כונס הנכסים הרשמי, או של הנאמן בפש"ר, להגיש תביעה זו.

לחלופין עותרת המבקשת להורות לתובעת להפקיד בקופת ביהמ"ש ערובה להבטחת הוצאותיה, נוכח הליכי פשיטת הרגל המתנהלים נגד התובעת.

התובעת לא הגיבה לבקשה, אף על פי שזו הומצאה לה והמועד להגשת התגובה חלף זה מכבר.

עיינתי בפקודת פשיטת הרגל, ולא מצאתי על מה נסמכת הטענה, כי על פושט הרגל, המבקש להגיש תביעה כספית, לקבל לשם כך אישור של כונס הנכסים או של ביהמ"ש. עיינתי גם בפסק הדין שצרפה המבקשת בתמיכה לטענותיה (רע"א 4822/11 ארביבו נ' ארביבו, מפי כב' הנשיא גרוניס), ואף מעיון בפסק דין לא מצאתי כי נדרש אישור כאמור. אמנם באותו עניין מצא החייב לנכון לפנות לביהמ"ש ולקבל את אישורו, אך דווקא מפסק הדין עולה הספק, אם אישור כאמור אמנם נדרש.

לאור האמור, אף בהעדר תגובה מטעם התובעת, איני סבורה כי אי קבלת אישור ביהמ"ש שלפשיטת הרגל, או כונס הנכסים או הנאמן, מהווה עילה למחיקת התביעה על הסף, ולכן – אני דוחה בקשה זו.

שאלה נפרדת היא הבקשה החלופית, לחיוב התובעת בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

בקשה זו נראה כי יש בה ממש, שכן אם תידחה או תימחק התביעה, והתובעת תחויב בהוצאות הנתבעים, הרי שצפוי לכאורה קושי ממשי בגביית אותן הוצאות, נוכח היותה של התובעת פושטת רגל.

עם זאת, בקביעת הערובה הנדרשת יש לקחת בחשבון את זכות הגישה של התובעת לערכאות, זכות העומדת גם למי שהוא פושט רגל, ולא לחסום דרכה אל ביהמ"ש בשל חסרון כיס בלבד.

סבורני כי איזון ראוי בין זכויות הצדדים – זכות הנתבעת להבטחת הוצאותיה, וזכות הגישה של התובעת לערכאות – יהא בחיוב התובעת בהפקדת ערבות של צד שלישי.

לפיכך, אני מורה לתובעת להפקיד בביהמ"ש ערבות של צד שלישי, על סך 5,000 ₪, לתשלום הוצאות המבקשת, ככל שייפסקו כאלו בהליך זה. הערב יצהיר כי אין תיקים המתנהלים נגדו בלשכות ההוצאה לפועל, ויצרף לערבותו אישור לשכת ההוצאה לפועל לעניין זה.