ת"א 58230-10-13 מישעל נ' עיריית חיפה

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף.

הצדדים הסמיכוני ליתן פס"ד על דרך הפשרה, לפי סע' 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984.

1.התובעת, ילידת שנת 1966, היתה מעורבת באירוע תאונתי ביום 25.2.13, קרוב לחצות. בתצהיר נסיבות שהגישה לביהמ"ש הצהירה התובעת כי התאונה אירעה ברח' סטלה מאריס בחיפה, ליד ביתה (מספר 21), עת יצאה מרכבה שהחנתה במקום והחלה לצעוד בכיוון המדרכה, אז נתקלה בבור בכביש ונפלה בעוצמה.

לתצהיר הנסיבות צירפה התובעת תמונות צבעוניות למפגע.

2.ביום התאונה טופלה התובעת במרכז הרפואי כרמל, שם היא נבדקה ואובחנו אצלה סימני שפשוף בברכיים. התובעת התלוננה על כאבים והגבלה בבוהן שמאל; צילום ברכיים ובוהן, שביצעה היה תקין.

במיון ניתן לתובעת חיסון טטנוס והיא שוחררה עם המלצות לתרופות נגד כאבים, חבישות עם פולידין ומעקב רפואי.

3.לאחר התאונה ביקרה התובעת בקופ"ח והתלוננה על כאבים בברכיים, בוהן שמאל, מרפק ואמה ימנית. בבדיקתה נצפו סימני שפשופים בברכיים ובאמה ימנית, נפיחות בבוהן והגבלה במרפק וניתן לה אישור מחלה ל – 8 ימים.

ביום 12.2.14, כשנה לאחר התאונה, התלוננה התובעת שוב על כאבים בברך שמאל ואובחנו אצלה רגישות מקומית וצלקת בהירה קטנה בקדמת הברך.

4.ב"כ התובעת טען כי לאור המפגע שהביא לנפילתה של התובעת, מפגע הנמצא בתחום שיפוטה של הנתבעת, הרי שזו אחראית לפצות את התובעת בגין נזקיה.

התובעת עתרה לקבלת פיצוי בסך של 20,000 ₪, בגין כאב וסבל ופיצוי ע"ס של 5,000 ₪ בגין הוצאות ועזרת צד ג'.

5.מנגד, הכחישה הנתבעת את עצם התרחשות התאונה ואת אחריותה לה. לחילופין נטען כי יש להטיל על התובעת אשם תורם בשיעור שלא יפחת מ - 50 % שכן היה עליה לעלות על המדרכה הנמצאת בסמוך ולא להתהלך בכביש.