ת"א 58148-06-15 היינמן נ' רביב

1.התובע הגיש תביעתו כנגד הנתבעת לתשלום סך של 443,000 ₪. כפי שפירט בתביעתו התובע הינו נושה של בעלה לשעבר של הנתבעת מר מיכאל רביב. הנתבעת התגרשה מבעלה מר מיכאל רביב בשנת 2009. לטענת התובע הנתבעת חבה בתשלום חובות בעלה לתובע מכח חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג- 1973 ועקרון וחזקת שיתוף בחובות. החייב- בעלה לשעבר של הנתבעת הינו פושט רגל.

הנתבעת בבקשה זו טוענת לסילוק התביעה על הסף הן בשל טענות מעשה בית דין ושיהוי והן בהעדר סמכות עניניית לבית משפט זה שכן הסמכות ניתנה לבית המשפט שדן בחדלות הפרעון של פושט הרגל.

התובע בתגובתו טוען לסמכות עניינית מכח גובה החוב וזהות הצדדים. לטענתו אף אחד מהצדדים לא נמצא בהליך של פשיטת רגל. הדין אינו מקנה סמכות לבית המשפט הדן בעניני פשיטת רגל לדון בתובענה שכרוך בו צד ג' שאינו החייב.

עוד טוען שאין בתביעה זו השפעה על כלל נכסי החייב וכי הסכום שישולם על ידי הנתבעת ככל שישולם לא יגרע מנכסי החייב ולא יוסיף עליהם.

כן טוען לכך שאין כל מקום לדחיית התביעה בשל טענת השיהוי ואף מעשה בית דין לא חל בענינינו.

2.נדון בטענות אחת לאחת:

בכל הנוגע לסמכות עניינית:

המבקשת בבקשתה מסתמכת על סעיף 178 לפקודת "פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 . סעיף זה קובע:

(א) בית משפט מחוזי יהא מוסמך, בכפוף להוראות פקודה זו, להחליט בכל שאלה של דין קדימה, ובכל שאלה אחרת, שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בענין פשיטת רגל שלפניו, או שראה תועלת או צורך להחליט בה למען השלמות בעשיית צדק או בחלוקת הנכסים במקרה הנדון.

(ב) בית המשפט הדן בפשיטת רגל לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו מבית משפט אחר, ולא יהיה על החלטותיו, אלא בדרך הקבועה בפקודה זו.

(ג) ניתן בבית משפט מחוזי צו כינוס לפי פקודה זו, רשאי השופט שנתן את הצו, אם ראה לנכון ובלי צורך בהסכמה, להורות שתועבר לבית משפט זה כל תובענה התלויה ועומדת בבית משפט אחר שפושט הרגל פתח או המשיך בה או שפתחו או המשיכו בה נגדו; והשופט שנתן את הצו ידון בתובענה.