ת"א 58101-03-14 תשובה ואח' נ' יוניון מוטורס בע"מ ואח'

מבוא

לפני בקשה התובעים (להלן: "המבקשים") להורות על פיצול סעדים בהתאם לתקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

התובעים הגישו תביעתם למתן סעד של צו מניעה וכן להורות לנתבעים להימנע מלפנות ללקוחות התובעים ולסוכנויות הרכב איתם הם קשורים, כמו גם לאפשר לתובעים לשווק מוצרי ביטוח בסוכנויות המשנה של טויוטה תוך מתן אפשרות לפנות לכל אחד מלקוחות התובעים על מנת שיובהר כי אין כל מניעה להתקשר עם התובעים בכל הסכם וזאת לאחר שלטענת התובעים הנתבעים שידלו את לקוחות התובעים ליטוש את התקשרותם החוזית עם התובעים תוך הכפשת שמם.

במסגרת התביעה לא נדרש סעד כספי ומכאן הבקשה.

הבקשה

2. לטענת המבקשים, תביעתם המקורית נועדה למנוע את המשך הנזקים הנגרמים להם בשל התנהלות המשיבים. מאחר וקמה למבקשים הזכות לפיצויים, בהתאם להוראות סימן ג' לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 ו/או מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש] בשל התנהלות המשיבים אך נזקים כספיים אלה טרם התגבשו במועד הגשת התביעה וצפויים להתגבש, ככל שייעתר בית המשפט להעניק למבקשים הסעדים אשר פורטו בכתב התביעה, כי אז הוגשה הבקשה לפיצול סעדים, על מנת להביא לניהול יעיל ומהיר של התביעה הנוכחית, תוך שמירת זכותם לתבוע את הסעד הכספי בתביעה נפרדת.

המבקשים לא צרפו תצהיר לבקשתם באשר לטעמם העובדות המפורטות במסגרתה עולות מכתבי הטענות המצויים בתיק התביעה.

תגובה לבקשה

3. המשיבים סברו, כי הבקשה לוקה בחוסר תום לב, באופן המצדיק סילוקה על הסף באשר לטעמם ועל פי הבהרת בית המשפט בדיון מתאריך 20.11.2014, אין מקום לפיצול סעדים כאשר המבקשים עצמם הודיעו (בקשה מס' 7), כי "הם מעוניינים להמשיך ולנהל את ההליך דנן כסדרו". בהתאם לבקשה, נתן בית המשפט החלטה נוספת מיום 30.11.2014, בדבר קידום ההליך והגשת ראיות הצדדים, משכך, מנועים המבקשים מלהגיש הבקשה.

בנוסף, סברו המשיבים, כי טענת המבקשים באשר לאי צירוף תצהיר לפיו נזקיהם "טרם התגבשו", במועד הגשת התביעה, אינה לא יותר מטענה בעלמא. טענה זו אף עומדת בסתירה לנטען על ידי המבקשים בכתב התביעה, במסגרתו הוערכו נזקים כספיים שנגרמו להם.

לגופו של עניין טענו, כי אין לבקשה כל בסיס ויסוד ודינה להידחות תוך חיוב המבקשים בהוצאות ראויות.

לטעמם, הכלל הינו, כי עילת התביעה היא אחת, ואין לפצל אותה לתביעות אחדות. יש למצות את מלוא הסעדים בהליך אחד. המשיבים הפנו לתקנות 44 ו-45 לתקנות, ראו א. גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה 11, 2013) עמ' 329, י. זיסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה 7, 1995) עמ' 169.

המשיבים הדגישו, כי פיצול סעדים ניתן אך ורק במקרים חריגים ויוצאים מהכלל, ורק לאחר שבית המשפט השתכנע, כי למבקש קיים אינטרס לגיטימי המצדיק פיצול התביעה למספר תובענות שונות. מאחר ואין ולא הייתה מניעה מצד התובעים להגיש כבר במועד הגשת התביעה את מלוא תביעותיהם לרבות הכספיות, אין מקום להתיר להם לפצל את סעדיהם עתה.

לבסוף טענו המשיבים, כי עיתוי הבקשה תמוה. על בקשה שעניינה פיצול סעדים להיות מוגשת בד בבד עם כתב התביעה, ולמצער בראשית דרכו של הליך. כאמור, בהתייחס לעובדה כי השלב בו אנו נמצאים כעת הוא מתקדם ביותר ולאחר שהוכרעו כבר שתי בקשות מקדמיות (אחת מהן אף על ידי בית משפט העליון) ובנוסף, לאחר שהתקיים דיון קדם משפט ענייני, ובו נתן בית המשפט החלטה בדבר קידומו של הליך זה והגשת ראיות הצדדים, כי אז מן הראוי שידחה בית המשפט הבקשה ויחייבם בהוצאות.

תשובה לתגובה

4. באשר לטענה לפיה אין מקום לפיצול סעדים בשל החלטת בית משפט מתאריך 20.11.2014 ציינו כי בית המשפט נתן החלטה נוספת בתאריך 30.11.2014, הנוגעת לקידום ההליך והגשת ראיות הצדדים. המבקשים צירפו כנספח 1 את פרוטוקול הדיון מיום 20.11.2014 לפיו המבקשים הבהירו מפורשות כי הם מעוניינים לפצל את סעדיהם וזאת על מנת לתבוע נזקים כספיים אשר טרם התגבשו במועד הגשת התביעה.

עוד טענו המבקשים, כי כתב התביעה הוגש בניסיון לעצור את סחף הנזקים שהחל להיגרם ולהצטבר נוכח פעולות המשיבים. לדידם, מעצם נוסחו של כתב התביעה ומעצם טיבם של הסעדים נשוא התביעה עולה, כי במועד הגשת התביעה, טרם התגבשו מלוא הסעדים הכספיים כנגד המשיבים.