ת"א 58053-07-13

בפני תביעה לסילוק יד.

העובדות בקצרה;

התובעים הינם בעלי זכויות חכירה לדורות של דירת מגורים, בת 3 חדרים, בקומת קרקע, בבית משותף, על המקרקעין הידועים כחלקה 150, תת חלקה 1, גוש 18146 רח' שלמה המלך 22, נהריה (להלן: "המקרקעין").

לתובעים, בהתאם למוסכם עם השותפים, הוצמד מחצית מהרכוש המשותף של כל החלקה, וקיימת חזקה ייחודית של התובעים, כאשר הרכוש המשותף מוצמד בפועל על ידי גדר בין שני חלקי המגרש, בינם ובין השותפים שלהם במקרקעין.

הנתבעים, הינם בעלים של המקרקעין, לרבות הבנוי על המקרקעין, בחלקה 173, תת חלקה 2, גוש 18146, ברח' שאול המלך 43, נהריה. חלקה זו גובלת בחלקה 150 וקיים בהם קו גבול משותף מצדה המזרחי שנמצא בחזקתם הבלעדית של התובעים.

על פי הנטען בכתב התביעה ועל יסוד מדידה שבוצעה על ידם, התברר לתובעים, כי הנתבעים הסיגו את גבולם, בכך שהם פלשו לתוך שטח החצר הצמודה אליהם, באמצעות מחסן אותו בנו הנתבעים מזה שנים רבות ואשר פולש לשטחם ברוחב של כ- 3 מ'.

התובעים טוענים, כי פניות והתראות לא הביאו את הנתבעים לפנות ולסלק את ידם מהשטח שפלשו אליו והדבר מהוה הסגת גבול כמשמעות המונח בסעיף 29 לפקודת הנזיקין.

בהסכמת הצדדים, בית המשפט מינה את המומחה ב.מ. ברמן, מודד מוסמך, אשר יבחן את המחלוקת בין הצדדים ביחס לפלישה.

המומחה הגיש חוות דעתו ביום 22.12.14 ולפיה קיימת פלישה בדמות צריף וסככה מקורה אשר נבנו על ידי הנתבעים לתוך חלקה 150. על פי חוות דעתו ותכנית המדידה שצורפה לה והיא נעה בין 2.17 מ' ל- 2.71 מ'.