ת"א 57821-11-16 ציון נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ ואח'

לפניי בקשת הנתבעים למחיקת התביעה מחמת אי השלמת התובע הליכים מקדמיים, בהתאם לסמכותו של בית המשפט בתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), תוך חיוב התובע בתשלום הוצאות הנתבעים ושכר טרחת עורכי דין.

לטענת הנתבעים, התובע לא מילא אחר החלטת בית המשפט מיום 15.1.2017 לגילוי מסמכים כללי ומענה לשאלון שנשלח אליו, וכן אחר הדרישה מיום 8.3.2017 לגילוי ספציפי של מסמכים (נספח א' לבקשה).

הוגשה תגובת התובע, תשובת הנתבעים ולאחריה, באופן לא ברור, תגובה נוספת של התובע.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבורה כי בשלב מקדמי זה, אין זה מידתי להורות על מחיקת כתב התביעה ואולם, יש להורות לתובע להשלים ההליכים המקדמיים, כמפורט בהחלטתי להלן.

הסנקציה של מחיקת כתב טענות, בהתאם להוראות תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, היא סנקציה חמורה ומפאת חריפותה אין בתי המשפט ממהרים לנקוט אותה. אלא במקרים קיצוניים כאשר בעל הדין פעל בזדון או שהתנהגותו מגלה זלזול חמור בבית המשפט. לא ניתן לומר כי זה המקרה.

התובע צירף לתגובתו תצהיר תשובות לשאלון ומכתב המציין כי תצהיר גילוי מסמכים כללי נשלח (נספח א'), הגם שתצהיר זה לא צורף. בתגובת התובע מיום 12.6.2017 יש התייחסות (ללא תצהיר) למסמכים ספציפיים שהתבקשו, והחלטת בית המשפט מיום 15.1.2017 על יסודה טוענים הנתבעים כי אין התובע מקיים אחר הצו השיפוטי, אינה מורה על גילויים של מסמכים ספציפיים כלשהם (ראו; רע"א 7620/04 נצר נ' זהבי כימיקלים בע"מ (5.10.2004)). עם זאת, לשתי התגובות שהגיש התובע לא צורף תצהיר גילוי מסמכים כללי, והתצהיר מיום 12.3.2017 שצורף לתגובת התובע מיום 18.6.2017, על אף כותרתו (סעיף 1), אינו מהווה מענה לדרישה לגילוי ספציפי שהופנתה לתובע ובעיקרו נוגע לדרישת התובע גילויו של "הסכם פינוי מרצון בין הנתבעות לבין משה הרוש", דרישה לגביה ניתנה החלטה. אמנם בסעיף 12 לתגובת התובע מיום 12.6.2017 צוין: "כל המסמכים הנוגעים למחלוקת הוגשו" ובסעיף 13 לתגובה: "אין לתובע מסמכים אחרים". ברם, לאור עמידת הנתבעים לקבל לידם תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי ערוך כדין בהתאם לתקנות, על התובע לעשות כן.

אשר על כן, התובע ימציא תצהיר גילוי מסמכים כללי ותצהיר גילוי ספציפי של מסמכים, בהתאם להוראות תקנה 112 ו-113 לתקנות סדר הדין האזרחי, תוך 30 יום יום.

בשים לב למועד הדיון, הפגרה תבוא במניין הימים.

אשר לדרישה להשיב לשאלון, לבקשה לא צורף השאלון ואין פירוט בגוף הבקשה לשאלות שלא נענו כלל ו/או באופן מלא ולצורך בחיוב התובע להשיב עליהן, וזאת בשים לב למחלוקת ולתגובת התובע ביחס לשאלון. משכך, לא ניתן בשלב זה להידרש לבקשה.