ת"א 57802-01-15 שלאעטה נ' שאחדה

1. בחודש 1/15 הוגשה תביעת התובעת לחייב את הנתבע לשלם לה דמי שכירות בעבור חלק ממבנה שברחוב הרצוג 28 בעכו (להלן: "הנכס"), המשמש את הנתבע לניהול עסק של בית מרקחת, וזאת בסך של 800,000 ₪.

טענת התובעת, שגילה 85 שנים, היא שבשנת 2002 הושכר הנכס, שבבעלות התובעת, לנתבע תמורת דמי שכירות בשווי 2000$ לחודש, אולם הוא מעולם לא שילם דמי שכירות לתובעת. משיקולי התיישנות חלק מהתביעה ומשיקולי אגרה הועמד סכומה על 800,000 ₪.

2. הנתבע בכתב הגנתו טען טענות שונות לדחייה על הסף, לרבות הטענה כי התובעת איננה בעלת הנכס ומעולם לא היו בינו לבינה יחסי שוכר-משכיר. הוא הכחיש שאי פעם נחתם הסכם שכירות כנטען בתביעה וטען כי אינו חייב לתובעת דבר.

3. לאחר שהצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, כאשר לתצהיר התובעת לא צורף מסמך כלשהו ואין בו התיחסות לטענות בדבר העדר ראיה לבעלותה בנכס, התקיימה ישיבת קדם משפט שבה העלה ב"כ התובעת טענה כי נודע לו רק בסמוך לדיון שיש מסמכים התומכים בטענת התובעת בדבר קיום יחסי שכירות בין הצדדים והוא מבקש לצרפם.

בעקבות זאת ולאור התנגדות הנתבע להגשת תצהירים משלימים הוריתי על הגשת בקשה בכתב, אשר לאחר עיון בה ובתגובת הנתבע התרתי לתובעת, בהחלטה מיום 20.6.16, להגיש תצהירים משלימים אולם זאת בתנאי של הפקדת הסך של 3,000 ₪ בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות הנתבע בגין הצורך בהגשת תצהירים משלימים מטעמו.

4. בהתאם להחלטה הופקד הסכום והתובעת הגישה תצהירים משלימים אליהם צרפה מכתב ב"כ קודם של הנתבע מחודש 3/10 אשר ממנו עולה הודאת הנתבע בקיום הסכם שכירות וכוונתו לממש אופציה למשך 5 שנים נוספות שנתנו לו בהסכם השכירות (דבר התואם את טענת התובעת כי מדובר היה בהסכם ל-8 שנים עם אופציה ל-5 שנים נוספות). כמו כן התבקשה התובעת במכתב להודיע באם בכוונתה לנצל את האופציה שניתנה לה בהסכם להיות שותפה בעסקו של הנתבע בנכס (להלן: "מכתב ב"כ קודם").

5. הנתבע אכן הגיש תצהיר משלים מטעמו ובו הוא טוען כי האמור במכתב ב"כ הקודם איננו תואם את מצב הדברים כהוויתו וכי הדברים נכתבו מבלי שלנתבע היתה ידיעה אודות האמור במכתב או אפילו ביחס לעצם כתיבתו. הנתבע התכבד ופירט, לראשונה, טענותיו באשר לקיום שותפות כלשהי שהיתה בינו לבין בנה של התובעת, עדנאן, לניהול מספר בתי מרקחת, וטען, שוב לראשונה, כי הוא מחזיק בבית המרקחת מכוח אותה שותפות והסכמת עדנאן לוותר על דמי השכירות בעבור הנכס כנגד חובות אחרים שעדנאן חייב לנתבע בגין עסקיהם המשותפים.

טענות אלו, כדרכם של שני הצדדים בהליך זה כמתואר לעיל, לא נתמכו במסמך כלשהו (כזה המעיד למשל על השותפות או על הסכמות כלשהן עם עדנאן), לא צורף תצהיר של ב"כ הקודם של הנתבע על מנת לאשש טענתו, החמורה למדי, כי מכתב ב"כ הקודם הוצא בטעות כנטען בתצהיר, כל שכן לא הוגש תצהיר של עדנאן ואף לא צויין כי הנתבע ניסה לקבל תצהירים משני עדים רלבנטיים אלו.

6. בפתח ישיבת קדם המשפט השניה שנקבעה לאחר הגשת התצהירים המשלימים, ציין ב"כ התובעת כי בנתיים התקבל ברשותו מידע נוסף הנוגע לשאלת הבעלות בנכס (אשר הבעלות בו לא רשומה ע"ש התובעת, כפי שציין לראשונה בדיון זה), וממידע זה עולה כי עד רלבנטי עשוי להיות אביה של שופטת המכהנת בבימ"ש זה.