ת"א 57780-01-15

בפני תביעה שהגישה התובעת נגד הנתבע לתשלום סך 76,000₪ בגין נזקים שנגרמו, לטענתה, על ידי הנתבע בגין עיכוב שלא כדין של עדשת מצלמה יקרה על ידו. הנתבע הגיש נגד התובעת תביעה שכנגד לתשלום סך 5,428₪ בגין תמורת עבודה שביצע עבור הנתבעת שכנגד.

טענות התובעת

התובעת הינה חברה פרטית העוסקת בניהול, הפעלה ומתן שירותי אולפן טלוויזיה והנתבע הינו צלם וידאו עצמאי, הפועל תחת שם העסק "סנטרל הפקות". הנתבע סיפק לתובעת מעת לעת שירותי צילום.

ביום 25/04/13 סיפק הנתבע לתובעת שירותי צילום וידאו והוציא כנגד שירות זה חשבונית על סך 4,600₪, לא כולל מע"מ.

בשל קשיים כספיים אליהם נקלעה התובעת, חל עיכוב בפירעון החוב, וזאת בהסכמת הנתבע שהיה ער לקשיי התובעת והסכים לדחיית פירעון החוב.

במרכזה של התביעה עומדת עדשה איכותית מסוג "Fujinon" אשר מחירה של עדשה חדשה בחו"ל נע בין 15,000$ ל-20,000$ (להלן: "העדשה"). מחירה של עדשה משומשת מסוג זה מוערך בסך של 30,000₪.

בעתות בהן לא נזקקה התובעת לעדשה לצרכיה שלה, היא נהגה להשכירה לצדדים שלישיים.

ביום 06/01/14 פנה הנתבע למנהל התובעת וביקש לשאול את העדשה למשך יום אחד בלבד. לאור שיתוף הפעולה המתמשך בין הצדדים והיחסים הטובים שביניהם, נעתר מנהל התובעת והעמיד לרשותו את העדשה ביום המבוקש.

ביום 21/01/14, משהתברר כי העדשה טרם הוחזרה לתובעת, פנה מנהל התובעת לנתבע וביקש כי ישיב את העדשה, אך הנתבע לא עשה כן. בחלוף שבוע, משהנתבע לא השיב את העדשה, הודיע מנהל התובעת לנתבע כי בגין כל יום עבודה שבו העבודה נמצאת ברשותו יקוזז מהחוב שהתובעת חייבת לו סך 320₪ בגין שכירות העדשה.