מ. ס. י. שווק זכוכית ומראות בע"מ נ' פחחות וצבע הכוכב נחלה בע"מ ואח'

לפני תביעה חוזית- כספית.

1. התובעת עוסקת בשיווק וביצוע עבודות זכוכית ומראות והיא בעלת זכויות הקניין בבניין בשטח של 780 מ"ר הידוע כחלקה 18 גוש 11630 ברח' מקלף 30 בצ'ק פוסט בחיפה (להלן: "המושכר"). בזמנים הרלבנטיים לתובענה, ניהלה הנתבעת 1 במושכר מוסך לפחחות וצבע. הנתבע 2 הוא בעליה ומנהלה של הנתבעת 1. ביום 8/5/09 נחתם בין התובעת לבין הנתבעים חוזה שכירות להשכרת המושכר לתקופה של 3 שנים מיום 1/6/09 ועד ליום 31/5/12 ("החוזה") עם אופציה להארכת תקופת השכירות בשלוש שנים נוספות החל מיום 1/6/12 ועד ליום 1/5/15. הוסכם כי במהלך תקופת השכירות ישלם השוכר למשכיר בשנה הראשונה דמי שכירות חודשיים בסך 15,000 ₪, בשנה השנייה סך של 16,500 ובשנה השלישית סך של 17,500 ₪.

2. התובעת טוענת כי על הסכם השכירות חתם יחד עם הנתבעים, גם מר נחלה טוני אשר לפני מספר שנים מכר את חלקו בנתבעת 1 לנתבע 2 ומסיבה זו, לא צורף לתביעת הפינוי כנגד הנתבעים וגם לא לתובענה אשר לפני.

3. התובעת טוענת כי ביום 24/3/15, עוד טרם סיום תקופת האופציה, שלחה התובעת לנתבעים הודעה על סיום חוזה השכירות ודרישה לפינוי המושכר. בקשות הנתבעים להאריך להם את תקופת השכירות נדחו על ידה. ביום 9/6/15, הגישה התובעת כנגד הנתבעים תביעה לפינוי המושכר (ת.א. 20148-06-15 שלום קריות). במסגרת כתב הגנתם טענו הנתבעים כי הם יפנו את המושכר, אולם דרוש להם זמן נוסף לעשות כן. ביום 9/8/15, הודיעו הנתבעים לב"כ התובעת כי הם יפנו את המושכר ביום 2/9/15. ביום 6/9/15, התקיים דיון בתביעת הפינוי ולנוכח עמדת הנתבעים, ניתן צו לפנוי המושכר ובמקביל ניתן תוקף של פסק לדין להסכמת הצדדים לפיה המושכר יפונה עד ליום 13/9/15.

4. לטענת התובעת על אף פסה"ד האמור, הנתבעים פינו את המושכר רק ביום 18/9/15 ללא כל תיאום מראש ותוך שהם מותירים במושכר נזקים רבים, אשר בהתאם לחוות דעת מומחה מטעם התובעת עומדים על סך של 71,370 ₪ כולל מע"מ. כן לטענת התובעת, הנתבעים נותרו חייבים לה סך של 1,575 ₪ בגין הפרשי מע"מ בעבור תקופת השכירות מחודש 9/12 עד חודש 5/13 כולל, סך של 28,776 ₪ בגין חוב דמי שכירות וכן סך נוסף של 74,730 ₪ בגין אי תשלום דמי שכירות בעבור התקופה מיום 1/6/15 ועד למועד פינוי המושכר ביום 10/9/14. עוד נותרו הנתבעים חבים לתובעת, לטענתה, סך של 160,000 ₪ בגין חוב מים.

5. התובעת טוענת כי במסגרת ה"פ 3481-0913 (שלום קריות) הוסכם בין התובעת לתאגיד המים "מי כרמל" כי חובה של התובעת יעמוד ע"ס של 94,531 ₪. לטענת התובעת, מסכום זה היא קיזזה סך של 61,950 ₪ ששילמו לה הנתבעים ויתרת החוב של הנתבעים לאחר הקיזוז עומדת ע"ס של 32,581 ₪. התובעת טוענת כי היא זכאית לפיצוי מוסכם בסך של 23,220 ₪ בגין הפרת חוזה השכירות. סה"כ העמידה התובעת את תביעתה ע"ס של 231,862 ₪.

    

6. הנתבעים טוענים כי התובעת משיתה עליהם חיוב בתשלום צריכת מים אשר אינו שייך להם. לטענתם, ערבותו של הנתבע 2 היא אך ורק לחיובים מושא ערבותו. לטענתם, הם מסרו לתובעת המחאה בעבור תשלום דמי השכירות ולא ידוע להם בגין מה זקפה התובעת את התשלום. לטענתם, המושכר פונה ביום 16/9/15, בהסכמת הצדדים. לטענתם, כל ניסיון מצדם לתאם מועד מסירה עם התובעת לא צלח ובשל כך פינו הנתבעים את המושכר תוך מתן הודעה לתובעת ותוך תיעוד של מצב המושכר. לטענתם, המושכר פונה כדין ונותר במצב טוב וראוי עפ"י הוראות החוזה והדין. לטענתם, מעולם לא ניתנה להם כל התראה בדבר הנזקים הנטענים ונמנעה מהם הזכות הבסיסית לבדוק את המושכר בזמן אמת ובכך נגרם להם אף נזק ראייתי.

7. לטענת הנתבעים, חלק מהנזקים הנטענים כלל אינם נזקים והם בבחינת השבחה של הנכס. לטענתם, כלל החוב עבור דמי השכירות שולם ובכלל זאת סכום המע"מ וחובות העבר. לטענתם, אין להם כל חוב בגין צריכת מים ולא ידוע מיהו צרכן המים בשטח המוחזק על ידי השוכרים שונים. לטענתם, צריכת המים במוסך היא מינורית. לטענתם, מעולם לא בוצעה פניה אליהם מטעם "מי כרמל" ואין להם כל ידיעה על הליכי הגביה שנעשו כמתואר בכתב התביעה. לטענתם הם נשאו בתשלום למוסך "הנטר פוינט" אשר התקין שעון מים, משסירבה התובעת לעשות כן.