ת"א 57514-09-17 כלף (עסלי) נ' חוסני עסלי

1.התובעת הגישה תביעה למתן צו מניעה קבוע, שיאסור על הנתבע לבצע עבודות בניה מכל מין וסוג שהוא בחלקה 31 בגוש 12132 באדמות כפר קרע (להלן –"החלקה"). בתביעה, טענה התובעת שהנתבע החל לאחרונה לבצע בחלקה עבודות בניה, ללא היתר בניה כדין, ומבלי שקיבל את הסכמתה או אישורה לבניה.

2.יחד עם הגשת התביעה הגישה התובעת גם בקשה למתן צו מניעה זמני, שיאסור על הנתבע לבצע עבודות בניה או פיתוח בחלקה הנ"ל. בבקשה חוזרת התובעת על כל האמור בכתב התביעה. התובעת עצמה לא הגישה תצהיר בתמיכה לבקשה, והתצהיר שצורף לבקשה הוא תצהיר בנה של התובעת.

בתצהיר, טען הבן כי אמו היא הבעלים הרשום של 7/72 חלקים בחלקה, וכי הזכויות בחלקה מעולם לא חולקו על פי תשריט חלוקה או על פי הסכם חלוקה אחר. עוד נטען בתצהיר כי לאחרונה החל הנתבע, שאין לו זכויות בחלקה, לבנות ללא היתר בניה כדין. נטען כי הוא הגיש לוועדה המקומית לתכנון ובניה בקשה למתן היתר בניה, אך התובעת הגישה התנגדות לאותה בקשה, וטרם ניתן היתר. הבן טען בתצהירו כי כנגד הנתבע ניתן צו הפסקה מינהלי, האוסר עליו להמשיך בביצוע עבודות הבניה, אך לאחר מתן הצו, הוא המשיך בעבודות הבניה. לכן, לטענת הבן, הוגשה הבקשה.

3.בהחלטה מיום 26/9/17 נתתי צו ארעי, עד לדיון שנקבע בפני להיום. לפני הדיון הוגשה תגובת הנתבע, שצורף לה תצהירו של הנתבע.

4.בתגובה טען הנתבע כי יש לדחות את הבקשה. לטענתו, בחלקה קיים הסכם חלוקה, שהתובעת עצמה חתומה עליו. לטענת הנתבע, להסכם צורף תשריט, שגם עליו חתומה התובעת. על פי התשריט הוקצה לתובעת שטח ספציפי ועל שטח זה נבנה בית שמשמש למגורי הבן שנתן תצהיר מטעם התובעת.

לטענת הנתבע, הבית שבנה הבן נבנה ללא היתר ועל שטח, שלפי התב"ע החלה על החלקה, מיועד לשטח ציבורי. הנתבע טען גם כי כנגד הבית הוצא צו הריסה.

הנתבע טען כי בנסיבות האלה התובעת באה לבית המשפט בחוסר ניקיון כפיים, הן מאחר שהסתירה מבית המשפט את קיומו של הסכם החלוקה שעליו היא חתומה, והן משום שהיא עצמה בנתה או אישרה בנייה ללא היתר בשטח שלה. הנתבע טען כי זכויותיו בחלקה הן מכח זכויותיה של אמו, ממש כפי שבנה של התובעת בנה על חלקה של התובעת. לכן, ביקש הנתבע לדחות את הבקשה.

5.בדיון היום שמעתי את שני המצהירים ואחרי כן סיכמו ב"כ שני הצדדים את טענותיהם. עתה הגיעה העת למתן החלטה.

6.הלכה ידועה היא כי על עותר לסעד זמני, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבקשה שמוגשת במעמד צד אחד, לבוא לבית המשפט בניקיון כפיים, ולפרוס בפני בית המשפט את כל העובדות העשויות להיות רלוונטיות לבקשתו. (רע"א 5826/11 אריאל טל נ' חב' החשמל לישראל בע"מ, פסק דינו של כב' השופט גרוניס, מיום 17/8/11 בסעיף 9 לפסק הדין).

עוד נקבע, כי במקרה של ספק איזה עובדות רלוונטיות, על המבקש להשאיר את שאלת הרלוונטיות לבית המשפט, ולא לקבוע בעצמו מה יש לגלות לבית המשפט (רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושרותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984 בע"מ, פדי מז (5) 165, 168, רע"א 8133/00 שפר ואח' נ' תרבות לעם (1995) בע"מ ואח', פדי נה 4, 433, 441).