ת"א 5745-10-13 הלון נ' הלון

על פי החלטתי מיום 8.1.14, לא תותר לתובע הגשת ראיות נוספות לאחר הגשת תיק המוצגים מטעם הנתבע, מלבד ראיות מפריכות, לפי בקשה שתוגש בתוך 10 ימים לאחר הגשת תיק מוצגי הנתבע. לפי אותה החלטה, זה בסיס הדיון, ולא תותר סטיה מהחלטה זו, אלא במקרים נדירים וחריגים במיוחד, לפי בקשה מנומקת.

הנתבע הגיש ראיותיו ביום 26.5.14. התובע הלך לעולמו ביום 1.7.14.

בישיבת קדם המשפט ביום 2.10.14 הודיע ב"כ התובע, שבנוסף על התובע המנוח, יש עוד עדים שיודעים את העובדות מידיעה אישית, והוא מתכוון להעיד גם את אישתו ובנו של המנוח. הוא הופנה להגשת בקשה מפורטת ומנומקת עד יום 22.10.14.

בבקשה שהגיש התובע, טען כי המנוח לא הזכיר מעולם לעורך דינו שיש עדים נוספים על המנוח עצמו, עמאד חרמאן ואחסאן מארון. רק לאחר פטירת המנוח הודיע בנו, לאחר קדם המשפט ביום 2.10.14, שיש עדים נוספים. כמו כן, בנו של המנוח, בשארה הלון מסר לעורך הדין שמשיחות עם אביו נודע לו שאביו קיבל הלוואה וכי המקרקעין שימשו כבטוחה. נטען, כי הצורך בהבאת ראיות נוספות נבע מפטירת המנוח. עוד נטען כי אמנם נדחתה כבר בקשה להעיד עד שלא נתן תצהיר, אך עתה הפכה עדותו חשובה יותר.

הנתבע התנגד לבקשה, וטען כי אי הגשת התצהירים בחיי המנוח מעידה על היותם שקריים, כאשר חלק מהם מכלי שני. עוד נטען, כי בידי הנתבע היתה הקלטה של כלתו של המנוח, המבקשת להעיד כעת, המעידה על שקריה, אותה זנח כאשר הכלה לא הגישה תצהיר. צוטטו פסקי הדין העוסקים בחובה להגיש את כל הראיות בחטיבה אחת.

התובע הגיב לתגובה וטען שהטענה שהתצהירים שקריים אינה משפיעה על קבילותם.

כפי שקבעתי, וגם על פי הדין, אין לתובע זכות להגיש ראיות נוספות לאחר הגשת ראיות הנתבע, שאינן ראיות מפריכות. אני דוחה את הטענה שאנו נמצאים בשלב מוקדם של קדם משפט. אנו נמצאים לאחר הגשת ראיות הנתבע, האמור להגיש ראיותיו לאחר תום הגשת ראיות התובע. במקרה שבפני, המצהיר המנוח נפטר, ולכן התעוררה שאלה איזה ראיות יכול התובע להגיש כעת. ודוק, אלה לא יכולות להיות ראיות שהיו בידי התובע קודם לפטירתו. לגבי ראיות אלה, דווקא אי הגשתן בעת הגשת ראיות התובע נזקפת לחובת התובע, ולא יתכן להפוך את הסדר כך שהתובע יוכל לתקן זאת לאחר הגשת ראיות הנתבע.

לגבי העד אחסאן מארון, התובע כבר הגיש בקשה לזימונו וזו נדחתה. פטירתו של המנוח אינה משנה דבר לגבי עדות זו.

לגבי העד בשארה הלון, כעולה מתצהירו, אין בידו להעיד דבר מידיעה אישית, ולתצהירו אין שום תרומה להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת. אנו יודעים שהמנוח אמר שקיבל הלוואה המובטחת במקרקעין. השאלה שיש לדון בה היא אם זה נכון. אם אמר המנוח את דבריו גם לבנו, זה לא משנה דבר. על כן, אני דוחה את הבקשה להגיש את תצהירו של מר בשארה הלון.