נתניהו נ' בנימין

ההליכים ועיקרי העובדות הרלוונטיות

1. לפני תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), בה עתר התובע לחייב את הנתבע בתשלום פיצויים בסך 140,332 ₪ ולהורות לנתבע לפרסם התנצלות בנוסח המקובל על התובע.

   לחלופין, עתר התובע לחייב את הנתבע בתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 70,166 ₪ מכוח החוק, וכן בסך נוסף של 59,467 ₪ מכוח סעיף 29א(ב)(1) לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981 או כפיצוי בגין נזק לא ממוני מכוח עוולת הרשלנות.

2. התובע הוא בנו של ראש הממשלה. הנתבע הוא פעיל חברתי ופוליטי המפרסם בעמוד הפייסבוק שלו פרסומים בעניינים פוליטיים וחברתיים, לרבות בענין ראש הממשלה.

3. ביום 17.8.16 פרסם הנתבע בעמוד הפייסבוק שלו את הפוסט נשוא התביעה (נספח 3 לכתב התביעה ולתצהיר התובע, ולהלן: "הפרסום" או "הפוסט"). בפוסט צוין כי ראש הממשלה פנה לראש המוסד וביקש להוציא דרכון בשם בדוי עבור התובע מטעמי ביטחון, וזאת בכדי "לשמור על הבן ההולל המסתובב בעולם". בהמשך דווח כי נחקרים במשטרה חשדות שהדרכון שהונפק לתובע מטעמי בטחון לכאורה, שימש אותו כאמצעי להלבנת הון ותשלומים שהתקבלו ככספי שוחד לראש הממשלה. בפרסום נטען כי על פי החשד, התובע מחזיק חשבונות במיליוני דולרים ואירו במקלט מס בפנמה אותם פתח באמצעות הדרכון הנ"ל, וכי הוא עצמו מסובך בפלילים. המשך הפוסט התייחס לראש הממשלה.

4. ביום 13.8.17, בחלוף כשנה ממועד הפרסום, פנה ב"כ התובע אל הנתבע על מנת שיסיר את הפרסום, בטענה כי מדובר במידע כוזב הפוגע בשמו הטוב של התובע, ודרש ממנו לפרסם התנצלות. הנתבע לא התנגד להסרת הפרסום, אולם בין הצדדים התנהל סיג ושיח בנוגע לנוסח המדויק של הודעת ההתנצלות, ולא גובשה הסכמה בענין.

5. אין חולק כי חרף כישלון ההידברות, הנתבע הסיר את הפרסום לאחר הפנייה. במקביל פרסם הודעה לעוקביו בהתייחס למהימנות מקור המידע שעליו הסתמך.

   אף על פי כן, הוגשה התביעה שבפני.

6. הנתבע התגונן וטען שהפרסום חוסה תחת הגנות אמת הפרסום והבעת דעה בתום לב, ואף טען כי מדובר בתביעת השתקה שהוגשה על רקע פעילותו הפוליטית כנגד ראש הממשלה.

7. הנתבע עתר לזמן מטעמו מספר עדים בתמיכה לטענתו בדבר הגנת אמת הפרסום, ובהמשך אף צמצם את רשימת העדים לראש הממשלה, רעייתו, ראש המוסד לשעבר וקב"ט משרד רוה"מ. ואולם, בדיון ההוכחות חזר בו מטענת ההגנה בדבר אמת הפרסום, ועל כן התייתרה הבקשה לזימון העדים.