ת"א 57441-12-14 כץ ואח' נ' ב.נ.ב.ר יעל הנדסה בע"מ ואח'

מונחת לפניי בקשת לתיקון כתב התביעה שהוגש ביום 28.12.14. מדובר בתובענה שהתנהלה בעצלתיים בין היתר בשל העובדה כי הצדדים ניהלו מו"מ ארוך שלא הבשיל לכדי הסכמות, כך עפ"י בקשת ב"כ התובעת לביטול מחיקת התביעה מחוסר מעש , שהוגשה ביום 10.1.17.

בשל מו"מ הממושך שהתנהל בין הצדדים, המשיבים טרם הגישו כתב הגנה.

לאחר שעיינתי בבקשה , בתגובה ובתשובה לתגובה אני מוצאת לנכון להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה , כמבוקש בה וזאת מן הטעמים הבאים:

גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית ורחבה. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מורה, כי יש להתיר תיקונו של כתב תביעה "כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

בענייננו בחינת עיתוי הגשת הבקשה מורה חלף פרק זמן נכבד ממועד הגשת כתב התביעה ועד לעתירה לתיקונו ובמסגרת מכלול השיקולים שיש לקחת בחשבון כאשר מוגשת בקשה לתיקון כתב טענות על בית המשפט לבחון גם את השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, האם נהג המבקש בשיהוי בהגשת בקשת התיקון, והאם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה והארכת ההליך וסרבולו (ראו, לדוגמה 1819/11 עיריית חולון נ' אליונבק, [פורסם בנבו] פסקה 11 (11.5.2011); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 354-353 (מהדורה שביעית, 1995)).

סבורני, כי במקרה דנן התיקון המבוקש לא יכביד ויקשה על ניהול ההליך שכן על אף העובדה שחלף פרק זמן נכבד ממועד הגשת התביעה, ההליך מצוי בשלב זה, עדיין ב"חיתוליו". המו"מ שהתנהל בין הצדדים מחד גיסא "הקפיא" את המצב מבחינת ניהול ההליך אולם מאידך גיסא , במישור היחסים שמחוץ לכותלי ביהמ"ש חלו שינויים רבים בין היתר לאור העובדה שבמסגרת המו"מ שהתנהל נוצרו שינויים מבניים בשטח הבניין מושא הסכם התמ"א 38 (להלן: "ההסכם") שהטענות בדבר הפרתו מהוות לב ליבה של התובענה.

אני מוצאת לנכון לדחות את טענות המשיבים ביחס לכך שהתיקון המבוקש הינו בגדר הוספת עילות תביעה חדשות שאינן קיימות בתביעה המקורית. יודגש, כי חסימתה של בקשה לתיקון כתב תביעה מהטעם שיש בתיקון שינוי בעילת התביעה, נועדה בעיקר למצב בו בעת הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה חלפה תקופת ההתיישנות. כאשר בבקשה לתיקון כתב תביעה לא כרוכה סוגיית ההתיישנות אין בכך שהתיקון מבקש להעמיד עילת תביעה חדשה או לתקן כתב תביעה שבמקור לא גילה עילה, כדי לחרוץ לשבט את גורל הבקשה. אכן, כאשר מדובר בתיקון שיש עמו הוספת עילת תביעה יתקשה המבקש להראות כי התיקון דרוש לצורך בירור השאלות השנויות במחלוקת, אך לעיתים יתאפשר תיקון מסוג זה: "אכן, אם שוכנע בית המשפט כי מן הראוי לתקן כתב טענות לשם בירור השאלה האמיתית לא יירתע ממתן הרשות לתקן, אפילו הוחלפה או הוספה בדרך זו עילה" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 345 (מהדורה שביעית, 1995)).

כל זאת מעבר לדרוש, שכן התיקון המבוקש כלל לא חורג מדל"ת אמותיה של העילה המקורית, שכן עסקינן בטענות בדבר הפרות יסודיות של ההסכם, שחלקן בוצעו גם במהלך התקופה שהצדדים ניהלו מו"מ. אינני סבורה כי טענות המשיבים יש בהן כדי לגבור על הצורך בבירור נכון של הפלוגתאות שבין הצדדים.

לפיכך, לאור השלב הדיוני בו מצוי ההליך ומהות התיקון המבוקש אני נעתרת למבוקש. ככל שהתיקון יצריך השלמת אגרה, יש לעשות כן.