ת"א 57353-11-14 טייר נ' לויט ואח'

התובע הגיש תביעה בה התבקש סעד הצהרתי, הסרת קיפוח ומתן חשבונות.1.עילת התביעה

נטען כי עניינה של התובענה הוא מעשים ומחדלים של הנתבעים 1-3 והנתבעת 4, בלוטין תעשיות בע"מ (להלן: "החברה"), הפועלת באמצעות הנתבע 1 איתן לויט (להלן: "לויט) הגורמים לקיפוח שיטתי של התובע.

החברה מייצרת מכונות שטיפה וביוב ומתמחה במשאבות ויחידות לחץ גבוה עיבוד וטיהור שפכים בטכנולוגיה מתקדמת.

נטען כי הנתבעים עושקים את התובע ואת החברה ומפרים את חובותיהם כלפי התובע כדירקטורים ובעלי מניות.

עוד נטען כי התובע, שהיה בעבר שכיר בחברה, פוטר על ידי הנתבעים ומנותק לחלוטין מהחברה.

התובע טען כי קמה לו הזכות לקבלת סעד בהתאם להוראות סעיף 191 לחוק החברות התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות").

התובע ביקש כי בית משפט יצהיר שהנתבעים מנהלים את ענייניה של החברה בדרך שיש בה כדי לקפח את זכויותיו.

נטען כי הנתבעים מתנערים מהסכם שנחתם בינם לבין התובע ביולי 2013, על פיו אמור היה התובע להיות דירקטור ומורשה חתימה בחברה.

כמו כן, התחייבה החברה להעסיק אותו לתקופה של 36 חודשים.

עוד נאמר כי ביום 30.1.14 נחתם בין הצדדים הסכם למכירת מניות בעקבותיו בוצעה העברת מניות אצל רשם החברות והתובע נרשם כבעל 10 מניות. המניות נרכשו ממר בנימין כהן (להלן: "כהן"). אולם, ההסכם מתייחס גם ליתר בעלי מניות בהיותם שותפים לעסקת העברת המניות.

הנתבעים הם אלה ששכנעו את התובע לרכוש את המניות בחברה.

התובע הקדיש פרק נרחב ביותר בכתב התביעה להעסקתו על ידי החברה וקיום יחסי עובד-מעביד בינו לבין החברה לאחר רכישת המניות.

התובע היה שכיר במשרה רגילה והמשיך לעבוד כמכונאי בחברה.

התובע טען כי מעולם לא ניהל את החברה והיה עובד מן המניין.

התובע תיאר את פיטוריו מהעבודה והפנה להליכים שהתנהלו בבית הדין לעבודה.

באשר להיות התובע בעל מניות – טען התובע כי החברה לא קיימה אסיפה שנתית אליה אמור היה להיות מוזמן, וכי הוא נותק מכל המתרחש בחברה.