ת"א 57197-11-14 מקס סטוק ראשון בע"מ נ' חיימוב

1.תביעה שעילתה שטרי חוב, אשר הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל, ולאחר העברתה לבית המשפט, ניתנה רשות להגן על פי החלטת כב' הרשם קבאני מיום 27.1.15.

2.ביום 18.3.15 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה, אשר עיון בה העלה שמקורם של שטרי החוב הינו בגניבה שלכאורה ביצע הנתבע מכספי מעסיקתו – התובעת, בהיותו סגן מנהלת חנות בראשון לציון. התובעת טענה בבקשה לתיקון כתב התביעה, כי לאחר שעלה חשד למעילה כספית, ובטרם תנקוט בהליך פלילי, העסיקה היא חוקרים פרטיים אשר גילו את דבר המעילה השיטתית. לטענת התובעת, בפגישה בה נכחו סמנכ"ל התובעת וחוקר פרטי – הודה הנתבע במעשים, וביקש להחזיר את כספי המעילה ועל כן חתם על תצהיר השתלשלות העניינים וכן על שטרי החוב מושא התביעה – המשקפים רק חל מכלל הנזקים אותם הסב הנתבע לתובעת. התובעת טענה כי החליטה להגיש בשלב ראשון את שטרי החוב ללשכתה ההוצאה לפועל ורק לאחר מכן, לכשיתגלה היקף המעילה תגיש את תביעה בגין יתרת החוב, אולם בשל התנגדות הנתבע לבקשת הביצוע, החליטה להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה.

3.למקרא הבקשה ניתנה החלטתי מיום 23.3.15 ובה הוריתי לצדדים לנמק מדוע בית משפט השלום ולא בית הדין לעבודה הוא המוסמך לדון בתביעה. הנתבע השיב כי התביעה אכן בסמכות בית הדין לעבודה, ואילו התובעת השאירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

4.סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט –1969 קובע כי לבית הדין האזורי לעבודה סמכות לדון ב"בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד - מעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתן בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]".

סמכותו של בית הדין לעבודה תולה עצמה לא בסעד אלא במהות: בקיום יחסי עובד ומעביד, ולא על בסעד המבוקש (בג"צ 1214/97 חלמיש נ' בית-הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד נג (2) 647, 667). בפסיקה נקבע כי יש לבחון את התובענה בשני היבטים שונים, האחד הוא ה"לגיטימציה" או "זהות הצדדים", והשני הוא "עילת התביעה" (דיון מג/128-3(ארצי) חנן גליצקי נ' חב' נאות מרינה בת-ים בע"מ; דיון (ארצי) 3-108/ לה ארגון סגל ההוראה באוניברסיטת בן-גוריון נ' אוניברסיטת הנגב).

מבחן זהות הצדדים משמעו התקיימותם של יחסי עובד-מעביד, ומבחן עילת התביעה משמעו כי שעילת התביעה תתבסס על זכויות מוקנות וחובות המוטלות על הצדדים במסגרת היחסים החוזיים שבין האחד כעובד, והשני כמעביד, או שתנבע מזכויות וחובות שמקורן בחוק או בתחום משפט העבודה (ראו: אליענה רובין-בלייר "בית הדין לעבודה סמכות וסדר דין" (תשס"ד) עמ' 18; ראו גם ע"ע 625/08 מירב תותי אשבל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 17.9.2009)).

5.בענייננו מדובר אמנם בעילה שטרית, אך "עסקת היסוד" מושא השטרות מקורה ביחסי עובד ומעביד ובטענת התובעת למעילה בכספיה. צדדים שביניהם נערכה עסקת יסוד שבמסגרתה נמסר שטר מהווים צדדים קרובים. צד שכזה הנתבע בעילה שטרית זכאי להעלות נגד האוחז שעמו כרת חוזה טענות הנובעות מעסקת היסוד, שכן על אף שמדובר בשתי עילות נפרדות אין השטר אוטונומי מעסקת היסוד (ראו: ש. לרנר "דיני שטרות" (תשנ"ט) 90, 101).

כיוון שבמקרה דנן מדובר בצדדים סמוכים לשטר ואין מחלוקת כי השטר ניתן במסגרת עסקת היסוד, הקשורה במערכת יחסי עובד - מעביד בין הצדדים, וביתר פירוט – איסור הגניבה מהמעביד, נראה כי בית הדין לעבודה הוא המוסמך לדון בתובענה זו.

6.סוף דבר, בהיעדר סמכות עניינית הנני מעביר את התביעה לבית המשפט המוסמך – הוא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בהתאם לסמכותי על פי לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

7.כיוון שבית המשפט הוא שיזם את הדיון בשאלת הסמכות העניינית, ראיתי שלא לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ה, 16 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: