ת"א 5719-08-11 ברכה ואח' נ' פרי ואח'

לפניי בקשה להגשת חוות-דעת חדשה מטעם התובעים.

תיק זה נפתח בשנת 2011 כתביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות. בדיון הראשון, שהתקיים ביום 6.11.2011, נקבע כי כתב התביעה כפי שנוסח אינו מגלה עילה, וצוין כי התובעים לא הגישו חוות-דעת מומחה לגבי הנזקים הנטענים. בית המשפט אפשר לתובעים להגיש כתב תביעה מתוקן בצירוף חוות-דעת ערוכה כדין לגבי הנזקים שנגרמו והיקפם. ביום 22.12.2011 הוגשה חוות-דעתו של מר שגיא כליפה וכן הוגש כתב תביעה מתוקן. הנתבעים מצדם הגישו כתב הגנה מתוקן, ובדיון שהתקיים ביום 3.4.2012 הוחלט להעביר את התביעה לדיון בבית משפט השלום, זאת בשים לב לכך שלצורך הוכחת התביעה יש צורך בחוות-דעת מומחים.

בהמשך הוגש כתב תביעה חדש (תוך שסכום התביעה עלה לסך של 74,860 ₪), וצורפה חוות-הדעת של מר כליפה. הנתבעים הגישו כתב הגנה. במחצית שנת 2013 הוחלט שהתביעה תעבור מבית משפט השלום בבאר-שבע לבית משפט השלום בפתח-תקווה. כבוד השופט שוורץ הוציא מתחת ידיו החלטה ובה הוראות לגבי הגשת ראיות (לרבות חוות-דעת מומחה), והתובעים הגישו תיק מוצגים הכולל – שוב – את חוות-דעתו של מר כליפה.

ביום 10.2.2014 נקבע התיק להוכחות (ליום 6.1.2015), וכן נקבעה רשימת העדים שיישמעו, ובהם המומחה מר כליפה. לאחר מכן הוחלט על העברת התיק לבית משפט השלום בראשון לציון ונקבע מועד להוכחות – 13.5.2015.

בחודש מרץ הודיעו התובעים על החלפת הייצוג ובמקביל ביקשו להתיר להם להגיש חוות-דעת מומחה אחרת, זאת בנימוק ש"ניסו כל דרך אפשרית ליצור קשר ולהיפגש עם מר כליפה" ושלאור השיחות עמו "נראה כי אין בכוונתו להעיד מסיבות אחרות". עוד הוסיפו כי "אין מדובר בחוו"ד בעלת מהות שונה מקודמתה, אלא בעניין טכני". הנתבעים מצדם התנגדו לבקשה ובין היתר טענו כי בשל התנהלות התובעים הם – הנתבעים – נדרשו עד כה להגיש שלושה כתבי הגנה מתוקנים; כי הם התייחסו בעבר לקשיים הטמונים בחוות-דעתו של מר כליפה; כי הבקשה הנוכחית היא בבחינת ניסיון מובהק ל"מקצה שיפורים"; וכי לא הוסבר די הצורך מדוע "נראה" כי מגיש חוות-דעת לא יעיד. עוד ציינו הנתבעים את השיהוי בהגשת הבקשה ואת העובדה שהיענות לבקשה תגרור דחייה נוספת של שמיעת הראיות מכיוון שגם הנתבעים יידרשו להשלים את ראיותיהם. התובעים הגישו תשובה לתגובה ובה ציינו בין השאר כי הקשיים מול מר כליפה קשורים בזמן הרב שחלף מאז שהלה הגיש את חוות-דעתו, וכי דחיית הבקשה תפגע בזכותם הדיונית להוכיח את תביעתם. אציין, כי בהתאם להחלטתי מיום 3.4.2015 צירפו התובעים תצהיר לבקשה, אלא שאין בתצהיר זה פירוט של-ממש ונאמר בו כי "מיום הגשת כתב התביעה המתוקן, ניסינו לבוא בקשרים עם מר כליפה ניסיונות אלה לא צלחו".

כפי שעולה מן הסקירה התמציתית שלעיל, מדובר בתביעה שהחלה כתביעה קטנה ומאז חלפו כשלוש שנים ומחצה. בשים לב להשתלשלות התיק, לעובדה כי הוא קבוע להוכחות במועד קרוב ולהוראות הדיוניות שניתנו לפני זמן רב, איני סבור כי בשלב זה הציגו התובעים טעמים כבדי משקל ומבוססים דיים המצדיקים היענות לבקשתם. יודגש, כי לתובעים ניתנה יותר מאפשרות אחת לפרט ולהסביר את פשר הבקשה שהוגשה כעת – בסמוך להחלפת הייצוג – ואת הטעמים שביסודה, אולם הן בבקשה המקורית, הן בתשובה לתגובה והן בתצהיר לא מצאתי הסברים מניחים את הדעת. כך, בבקשה המקורית, הלאקונית, נכתב כי התובעים ניסו ליצור קשר עם מר כליפה וכי לאור השיחות עמו "נראה כי אין בכוונתו להעיד מסיבות אחרות". מניסוח עמום זה עולה לכאורה כי קיים קשר בין התובעים למומחה (שהרי התקיימו עמו שיחות), ולא ברור מדוע "נראה" שאין בכוונתו להעיד "מסיבות אחרות". גם הטענה כי "אין מדובר בחוו"ד בעלת מהות שונה מקודמתה, אלא בעניין טכני", אינה ברורה, שכן לא הרי מצב שבו מבוקש להגיש חוות-דעת זהה כאשר רק שמו של המומחה שונה, למצב שבו יש בחוות-דעת משום מקצה שיפורים. אי-הבהירות בעניינים אלה לא הוסרה גם בכתב התשובה וכן בתצהיר התמציתי שהוגש בהתאם להחלטתי מיום 3.4.2015 (שם קבעתי כי יש להגיש תצהיר מפורט).

כאמור לעיל, מר כליפה הגיש חוות-דעת בתיק, ולא הוצגה מניעה מבוררת לזמנו להעיד. עֵד אשר זומן כדין לעדות – מחויב להתייצב בבית המשפט ואם אינו עושה כן עשוי בית המשפט להפעיל את הסמכויות המוקנות לו בדין. בענייננו, על בעלי-הדין – בפרט בשים לב ל"גילו" של התיק ולהשתלשלות העניינים בו – לעשות כל אשר לאל ידם כדי שהדיון יתקיים במועדו.

על התובעים להודיע אפוא עד ליום 26.4.2015 אם מר כליפה זומן כדין לעדות – כפי שהורה כבוד השופט שוורץ בהחלטתו מיום 10.2.2014 – וכן למסור לו את החלטתי-זו. מר כליפה מתבקש להודיע לבית המשפט עד ליום 26.4.2015 אם יתייצב למתן עדות כאמור בהחלטות קודמות.

תזכורת פנימית ליום 26.4.2015.