ת"א 57125-02-15 הגיתי ואח' נ' פריד ואח'

בקשה לצו זמני שימנע המשך הפעלת דירות שבחזקת המשיבים ביפו העתיקה לאכסון מלונאי. החלטתי ניתנת בהמשך לדיון במעמד הצדדים שהתקיים היום.

רקע

1.המבקשים מגדירים עצמם אמנים, שלהם זכות חכירה מן החברה לפיתוח יפו העתיקה בע"מ ("חפ"י") בדירות במתחם המיועד לשיטתם למגורי אמנים, בכיכר קדומים וסמטת מזל טלה ביפו. למשיבים 2-1 ניתנה בידי חפ"י זכות חכירה באותו מתחם (גוש 7040, חלק מחלקות 73, 121-122, סימון 604 ו-605 בתשריט, הידוע כרח' קדומים 1 ביפו (להלן: דירות המשיבים)). דירות המבקשים מצויות בסמיכות יחסית לדירות המשיבים; עד כמה בדיוק לא הוסכם, אולם מוסכם כי דירת המבקשת 3 מצויה ממש מעל דירות המשיבים.

2.על המקרקעין באותו איזור של יפו העתיקה חלות תב"ע 606 ותב"ע 606א, האחרונה – הופקדה למתן תוקף בשנת 1987. המשיבים מציינים כי קיימת תוכנית מתאר מופקדת של ת"א (ת"א 5000) המייעדת את אזור יפו העתיקה לאזור מוטה מלונאות, ברם אין חולק שלעת הזו אין לתכנית נפקות לענייננו ואין היתרים רלבנטיים המוצעים מכוחה.

3.בהתאם לתכנית 606א, השימושים המותרים באיזור הם מוגבלים, רובם (אך לא כולם) בזיקה לענייני האומנויות, ואף אחד מהם – לתחום האכסון המלונאי, תוך הותרת הזכות לוועדה המקומית לתכנון ולבניה להוסיף עליהן, באישור הוועדה המחוזית. השאלה האם להתיר גם שימוש בדירות לאכסון מלונאי עמדה לנגד עיניהן של הרשויות השונות האמונות על הכוונת הפעילות ביפו העתיקה, כאשר בתווך ניסיונות של המשיבים 2-1 (באמצעות המשיבה 3, חברה בשליטתם) להביא לכך שיתאפשר להם להפוך את דירותיהם לצימרים, ומנגד ניסיונות נמרצים של המבקשים למנוע זאת. נכון לסוף שנת 2012 ידם של המשיבים הייתה על העליונה, והם אכן הכשירו את דירותיהם לצורך זה והתחילו בהפעלתן, נוכח היתר זמני שניתן בוועדת המשנה לתכנון ובניה; לא נרחיב (והצדדים עשו כן), שכן המצב דאז אינו רלבנטי עוד.

חרף גישה אוהדת של גורמים שונים ברשויות המוסמכות ברבות השנים לאפשרות השימוש בדירות לאכסון מלונאי, עניין שבו הרחיבו המשיבים כמובן, הרי שבחודש אוגוסט 2013 נפל הפור, לפחות עד הנה: ועדת המשנה לתכנון ובניה, שקיימה דיון עקרוני במדיניות עדכון השימושים ביפו העתיקה החליטה ביום 7.8.13: "שלא לאשר צימרים ואיחסון מלונה ביפו העתיקה תבע 606, 606א (בתחום שמורה ארכיטקטונית) לאור העובדה שהנכסים הוחכרו ע"י חב' יפו העתיקה לאומנים בלבד". הוועדה הודיעה עוד כי היא לעניין הבקשות שנדונו בפני הוועדה, בעניינם של המשיבים דכאן ומקום נוסף ביפו העתיקה, היא מתקנת ומחליטה כי אינה מאשרת את הבקשות לשימוש של דירות המגורים למלונאות (נספח 8 לבקשה; להלן: ההחלטה מאוגוסט 2013).

4.המשיבים עררו לוועדת הערר לתכנון ולבניה במחוז תל אביב על ההחלטה מאוגוסט 2013, שלא לאשר צימרים ואחסון מלונאי ביפו העתיקה ולדחות את בקשת המשיבים-העוררים לשימוש למטרה זו. ועדת הערר, שאליה התייצבו גם המבקשים דכאן, דנה בערר בחודש יוני 2014, וביום 27.7.14 מסרה החלטה (נספח 11 לבקשה): המסלול שבו הלכו המשיבים (שטכנית הוגדר כניסיון שנדחה לקבלת תוספת שימוש מכוח תוכנית 606א, להבדיל מבקשה להיתר לשימוש חורג), סגור בפניהם, ואין בידם לקבל היתר לתוספת שימושים. ברם פתוחה לפניהם הדרך לעתור להיתר לשימוש חורג מן התוכנית החלה במקום. המשיבים לא השיגו מינהלית על אותה החלטה; גם לא ביקשו היתר לשימוש חורג, מאז שניתנה.

חרף עמדת הרשויות, הרי שהמשיבים – לאחר שלדבריהם בדיון היום חדלו לפרק זמן מסוים של קרוב לשנה להפעיל את הצימרים – שבו להפעילם, לאחר שינויים שבוצעו בהם. מתי בדיוק היה הדבר חלוקים הצדדים: המשיבים טענו בדיון היום שרק בחודש אוקטובר 2014 היה הדבר; המבקשים טוענים שבשלב מסוים חדלו משבו המשיבים, לאחר שינויים שביצעו, להפעלת הדירות כצימרים. על כך יצא קצפם של המבקשים.

5.כשם שבעבר, בשנים 2011 – 2012, נאבקו המבקשים בניסיונותיהם של המשיבים לשינוי השימוש בדירותיהם, הרי שביתר שאת עשו כן מאז ראשית שנת 2014, לאחר אותה ההחלטה מאוגוסט 2013 ולאחר חידוש הפעילות בצימרים. המבקשים החלו בפניות למגוון רשויות, בניסיון לאכוף על המשיבים את מניעת הפעילות בדירותיהם לאיכסון מלונאי (נספחים 34-23 לבקשה). פעילויות אלו הניבו תוצאות חלקיות: החברה לפיתוח יפו התריעה בפני המשיבים כי עליהם לחדול משימוש בדירות כצימרים, ובהיעדר תגובה – הודיעה ביום 12.6.14 על ביטול הסכם החכירה עם המשיבים; ברם המשיבים ממשיכים לשבת בדירות, וממשיכים להשתמש בהן כצימרים (נספחים 14-13 לבקשה). אגף הפיקוח על הבנייה בעיריית תל אביב מצא כי המשיבים פועלים בניגוד להיתר שנמסר להם (נספחים 24 ו-26 לבקשה); ברם התקשה לפעול נגדם. בשלב מסוים ניתקה העירייה את החשמל לצימרים, אך השיבה אותו לאחר שינויים שביצעו המשיבים בנכס (נספחים 33-29). פניה בוצעה גם למנהלת תחום אכיפת דיני התכנון והבניה בעיריית תל-אביב בינואר 2015, אך גם זו לא הניבה פעילות מספקת לשיטת המבקשים.

6.לאחר כל אלה באה תביעתם של המבקשים, שעיקרה לצו קבוע האוסר על המשיבים להפעיל בדירותיהם עסק לאיכסון מלונאי, ולעשות בהן שימוש הנוגד את תוכניות בניין העיר שבתוקף או את חוזה החכירה עם חפ"י. בגדרה באה הבקשה לסעד זמני, שבה עסקינן.