ת"א 57082-04-13 אבו מוך נ' אבו מוך ואח'

התובעת מבקשת להתיר לה להפסיק את התובענה שהגישה, זאת לפי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי. עיינתי בבקשה, בתשובות שהוגשו במענה לה על-ידי נתבעים 2 ו-10, ובתגובת התובעת.

1.התובעת והנתבעים (זולת נתבעת 3 שנמחקה) הם בעלי-זכויות רשומות בחלקה 25 בגוש 8778 (להלן המקרקעין); זכויות הבעלות במקרקעין ששטחם הכולל 29,891 מ"ר הן במושע. התובעת הגישה תביעה לפירוק השיתוף במקרקעין.

2.ביום 15.3.2014 ניתנה החלטה, לאחר שמיעת טענות הצדדים, בה נקבע שיש למנות תחילה מודד מטעם בית-המשפט אשר יכין הצעה לחלוקת המקרקעין – בשים לב לחלוקה ההיסטורית בין החלק הדרומי לבין החלק הצפוני, בשים לב לפסק-הדין שניתן בתיק אז' (מח' חי') 431/94 בכל הקשור לחלוקה הפנימית בתוך החלק הצפוני ובשים לב לתשריט מיום 18.2.2002 שיהווה נקודת מוצא לכאורית שאינה סופית וממצה ביחס לחלוקה הפנימית בחלק הדרומי – לגביו יש לחלק את החזקה בין התובעת לבין נתבעים 2-1, כל אחד מהם כשיעור זכותו במקרקעין. עוד נקבע כי לאחר שתונח לפני בית-משפט חוות-דעתו של המודד ותשריט החלוקה המוצעת תינתן לבעלי-הדין הזדמנות לטעון טענותיהם, לרבות בשאלה אם יש צורך בבירור עובדתי בשמיעת עדים (להלן ההחלטה מיום 15.3.2014 בדבר מתווה הבירור).

3.בהחלטה נוספת מיום 16.5.2014 מונה מודד מטעם בית-משפט לשם הכנת חוות-דעת ותשריט חלוקה לפירוק השיתוף במקרקעין, וניתנו לבעלי-הדין הוראות בדבר הפקדת שכרו.

4.בגדרה של הבקשה דנן ביארה התובעת כי היא סבורה שחלוקת הזכויות בנכס על-פי הרישום בפנקסי המקרקעין מקפחת אותה, והעלתה טענות נגד פסק-דין שניתן בבית-המשפט לענייני משפחה ואשר נסב לכאורה על זכויות הצדדים. עוד הודיעה כי נוכח טענותיה אלו פנתה בהליך לבית-המשפט המחוזי על-מנת שיצהיר על היקף זכויותיה במקרקעין טרם חלוקתם. התובעת מבקשת להתיר לה להפסיק את בירור ההליך על-מנת שתוכל להביא תחילה להכרעה את שאלת היקף בעלותה, בבית-המשפט המוסמך לכך.

5.נתבע 10 הודיע על הסכמתו לבקשה. נתבע 2 מתנגד לה, ולחלופין מבקש להורות כי היה וההליך יוגש מחדש – תהא ההתדיינות בו על-סמך ההחלטה מיום 15.3.2014 בדבר מתווה הבירור. נתבעים אחרים לא השיבו לבקשה במועד שנקצב לכך.

6.תובע רשאי לבקש מבית-משפט רשות להפסיק תביעה או לחזור בו ממנה על-יסוד תקנה 154 לתקנות. במסגרת שיקול דעתו רשאי בית-המשפט להיענות לבקשה ולהתנות אותה בתנאים כך שאם תוגש התביעה מחדש יעמדו בתוקפן החלטות שניתנו טרם הפסקתה, זאת על-מנת שלא ירד לטמיון יתרון דיוני או מהותי בו זכה הצד שכנגד בטרם הופסק ההליך [רע"א 3876/09 ח'שבון נ' ח'שבון (25.8.2009), ע"א 746/88 בוזגלו נ' אוחנה, פ"ד מה(3) 690 (1991)]. על-פי אמת-מידה זו יש להידרש לבקשה שלפני.

7.תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין מתבררת על-יסוד מצב הזכויות הקנייני כפי שהוא בעת הגשת התובענה; בית-משפט השלום, במסגרת דיונו בתביעה כזו, אינו מוסמך להידרש לטענות בדבר קיומן של זכויות קנייניות למי מהצדדים שאינן תואמות את המרשם, והמרשם הוא שמשמש נקודת מוצא לבירור. מאחר שלתובעת טענות על-אודות אי-התאמת הרישום למצב זכויותיה במקרקעין כפי שהן לאשורן, היא מבקשת למצות את הבירור בעניין זה בבית-המשפט המחוזי שהוא המוסמך לדון בטענותיה. במצב דברים זה, וכל עוד לא הוכרעה השאלה הקניינית, לא ניתן לברר את התביעה לפירוק שיתוף ואין טעם לדון בה. קיים אפוא טעם שיצדיק את הפסקת התובענה, כמבוקשה של התובעת.

8.ככל שבית-המשפט המחוזי יקבע, בהליך שהוגש על-ידי התובעת בעניין זה, כי מצב הזכויות בפועל שונה מן הנחזה מהרישום כיום, ממילא ידרשו הצדדים להגשת כתבי-טענות בעלי תוכן שונה בתביעה לפירוק שיתוף; במצב דברים זה שוב לא תהיה נפקות להחלטה מיום 15.3.2014 בדבר מתווה הבירור. מאידך גיסא, היה ובית-המשפט המחוזי ידחה את טענות התובעת ויקבע שהמצב הרישומי דהיום תואם את היקף זכויותיה הקנייניות בנכס, אזי לכאורה תתברר תביעה לפירוק שיתוף – אם תוגש בעתיד – על-יסוד התשתית העובדתית-הרישומית כפי שהיא כיום. במקרה כזה תעמוד ההחלטה הנ"ל מיום 15.3.2014 על מכונה והנתבעים יהיו רשאים להסתמך עליה לעת בירור תביעה עתידית לפירוק שיתוף ביחס למקרקעין.