ת"א 5703-09-10 מינהל מקרקעי ישראל נ' חאג' מוחמד ואח'

מונחת בפני תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כגוש 17687 חלקה 26 , מאדמות כפר כאוכב , בשטח כולל של 30,412 מ"ר (להלן: "המקרקעין").

א. רקע עובדתי;

על פי נסח רישום המקרקעין התובע הינו הבעלים במושע של 1/4 מהחלקה ( 7603/30412 ) , יחד עם הנתבעים, שחלקיהם, כדלקמן:

נתבע מס'   1 – 7000/30412

נתבעת מס' 2 – 5068/30412

נתבע מס' 3 - 603/30412

נתבע מס'  4 -   5069/15206

אין כל חלוקה מוסכמת בין הצדדים ולא הוכח קיומה של חלוקה כזו. נתבעת מס' 2 טענה בסיכומיה כי קיימת חלוקה מוסכמת, אך בטיעוניה אלו, לא דייקה אם כוונתה להסכם חלוקה ושימוש או הסכם חלוקה קנייני –פירוק שיתוף. גם בכתב ההגנה מטעמה של נתבעת מס' 2 לא נטען קיומה של חלוקה מוסכמת.

בכל מקרה אין כל תשריט החתום בידי הצדדים, הנטען בידי הצדדים משמעותו חזקה בפועל כעולה מטיעוני הצדדים בדיון בפני ביום 7/10/13. חזקה בפועל אינה מהווה חלוקה בעין אלא הסדרה , מכוח שתיקה או הסכמה , לצורכי שימוש בלבד, כפי שניתן ללמוד ממכלול הראיות שהובאו בתיק.

במסגרת התיק בפני, הצדדים מסכימים לפירוק שיתוף ומסכימים שדרך פירוק השיתוף היא דרך החלוקה בעין. כלל הבכורה הקבוע בדין הוא פירוק בעין, וכל חלוקה אחרת היא בגדר חריג יוצא מן הכלל (רע"א 1017/97 רידלביץ ואח' נ' מודעי ואח', פ"ד נב(4) 625 (1998)) ; מקרנו באופן מובהק וכעולה מהסכמת הצדדים, חל הכלל של חלוקה בעין.

מומחה מטעם בית המשפט;