ת"א 56974-02-13 חנית ניהול קניון כרמיאל בע"מ ואח' נ' לאלזרוף

1.בפניי תביעת פינוי/סילוק יד, שהגישו התובעות נגד הנתבע ועניינה פינוי כל הציוד של הנתבע מהשטחים הציבוריים בקניון לב כרמיאל, הממוקם בכיכר הרחובות נשיאי ישראל ומורד הגיא בכרמיאל (להלן: "הקניון").

התובעת מס' 1 הינה בעלת הזכויות במקרקעין המהווים את ה"רוב המוחלט של השטחים בקניון" והתובעת מס' 2 היא מי שמנהלת את הקניון בפועל. הנתבע הינו הבעלים והמפעיל של חנות בקניון הידועה כ"חנויות מספר 117/118" והעונה לשם "מראה צעיר".

2.בכתב התביעה נטען, כי "לאחרונה" החלו מספר מפעילי חנויות, וביניהם הנתבע, להוציא "מרכולתם" אל מחוץ לשטחי גבולות החנות הספציפית שבחזקתם, הוציאו סחורות וציוד ובכך הפרו את הסדר בקניון.

לכתב התביעה צורף מכתב מטעם משטרת ישראל ובו "דרישה מידית לעמידה בתנאי משטרה + פינוי מעברים ציבוריים לאלתר". במכתב נאמר, כי בעקבות ביקורת משטרתית ולאחר תלונה של התובעת 2, עלה, כי המעברים הציבוריים חסומים ע"י בתי עסק בקניון, דבר המהווה שינוי מהותי בתנאי הרישיון של הקניון, תנאים אשר חלים הן על העסק והן על הקניון ביחד ולחוד. עוד נאמר במכתב, ברחל בתך הקטנה, כי המדובר בשינוי "אשר גורם באופן ישיר לסיכון שלום וביטחון הציבור וזאת בפרט כאשר לרוב המדובר גם בדרכי גישה ליציאות חירום וכדומה".

3.בכתב ההגנה טען הנתבע, כי התובעות לא רכשו את כל השטחים בקניון, אלא את רובם וכי הוא הבעלים של החנות בה הוא מנהל את עסקו. הוא אינו מכחיש כי הוא מוציא "גלגלי בגדים" לקדמת החנות, לטענתו, אך מציין כי הדבר אינו חוסם מעברים ואינו מסכן אף מבקר בקניון. הוא פועל כך (מוציא את הציוד מחוץ לחנות), במשך כ-15 שנים מבלי שהיו כלפיו או כלפי בעלי חנויות אחרים, טענות כלשהן בעניין זה.

דא עקא, לדידו, עם כניסתה של התובעת לקניון לאחרונה, ומבלי שהיה כל שינוי במצב, ובעקבות תקרית בין התובעת לבין בעלי חנויות פרטיות בקומה אחרת של הקניון, החלה התובעת לדרוש את פינוי הציוד, תוך שהיא פועלת בעניין זה באיפה ואיפה ולא פונה באותה דרישה לכל בעלי החנויות במקום.

לכתב ההגנה וגם לסיכומיו צירף הנתבע תמונות רבות אשר יש בהן, לדידו, כדי להראות שגם בעלי עסקים רבים נוספים מוציאים את הציוד שלהם אל מחוץ לשטחי החנויות.

דיון והכרעה

4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות שהונח בפניי, זאת בעקבות הסכמה דיונית של הצדדים כי פסק הדין יינתן כאמור ומבלי שנשמעו עדים, שוכנעתי כי יש לקבל את התביעה ולהורות על סילוק ידו של הנתבע באופן שיחייב אותו לפנות את כל הציוד אשר הונח על ידו בשטחים הציבוריים של הקניון וזאת לאלתר ולא יאוחר מאשר 20 יום מהיום.

5.אין חולק בדבר הזכויות הקנייניות של התובעת מס' 1 בקניון בכלל ובפרט לגבי השטחים הציבוריים, וכי הקניון מנוהל למעשה ע"י התובעת מס' 2. העובדה כי קיים סכסוך משפטי בין התובעת 2 לבין בעלי חנויות, סכסוך אשר מתברר בפני המפקח על רישום מקרקעין, אין בה כדי לפגוע בזכויותיהן הקנייניות של התובעות ובוודאי אין בה כדי לגרוע מהזכות הנתונה להן לדרוש את פינוי השטחים הציבוריים והמעברים בקניון על מנת שאלה יישארו פנויים, הן בשל היעדר זכות כלשהי של בעלי החנויות להשתמש בהם והן משיקולי שלום הציבור וביטחונו כפי שעולה מאישור המשטרה.

6.טענת הנתבע כי גם בעלי חנויות אחרים נוהגים באותה דרך ומוציאים את הציוד שלהם לשטחים הציבוריים, אין בה כדי לתת לו הכשר או כל בסיס חוקי לדרך פעולה דומה על ידו. לנתבע וגם לבעלי החנויות האחרים, אין כל זכויות בשטח הציבורי ולא נתונה לו כל רשות לתפוס בו חזקה בכל דרך שהיא. יודגש, כי התמונות שצירף הנתבע רק ממחישות ומחזקות את הטענה בדבר הוצאת הסחורה על ידו לשטח הציבורי.

7.בסיכומיו טוען הנתבע, כי התובעת נמנעה מלהגיש חוות דעת מטעמה שתתמוך בעמדתה לגבי הפרעה שנגרמת בשל הוצאת הסחורה. טענה זו של הנתבע, דינה להידחות על הסף, שכן די באישור משטרת ישראל כדי להעיד על הפגיעה בביטחון ועל הסיכון שיוצרת הוצאת הציוד אל מחוץ לחנויות. יתרה מכך, גם ללא סיכון והפרעה כאמור ובהיעדר כל זכות קניינית או אחרת של הנתבע לפלוש אל השטח הציבורי, הרי שאין לנתבע כל הגנה מפני תביעה זו ומן הדין להורות על סילוק ידו.

8.זאת ועוד, לא מצאתי כי התובעות נוהגות בחוסר תום לב כלפי הנתבע בכך שהן פועלות, לטענתו, רק נגדו ולא נגד אחרים. מצד אחד היחסים בין התובעות לנתבע אינם יחסי שכירות ושעה שלנתבע אין כל זכות בדין לפלוש לשטח הציבורי. מהצד האחר, העובדה כי הנתבע פעל כפי שפעל במשך שנים רבות, כפי שטען, אין בה כדי להשתיק את התובעות ולמנוע מהן לדרוש את פינויו, שכן בדרישתן זו הן עומדות על זכויותיהן הקנייניות וכאשר אין לטעון כלפיהן כי הייתה מצדן הסכמה כלשהי לדרך פעולה כאמור.

9.השורה התחתונה מכל האמור, כי אין כל בסיס או הצדקה חוקית או אחרת להוצאת הציוד של הנתבע אל מחוץ לשטח החנות שלו, ועל כן, יש להורות על סילוק ידו ועל פינויו מהשטחים הציבוריים.

סוף דבר 

10.התביעה מתקבלת באופן שעל הנתבע לפנות ולסלק ידו מהשטחים הציבוריים בקניון, לרבות פינוי כל ציוד וסחורה שהנתבע מניח באותם שטחים. כמו כן, נאסר על הנתבע להוציא ציוד לאותם שטחים גם בעתיד.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור כחוק.