ת"א 56837-11-14 סאלח נ' מגדל ניהול תביעות בע"מ ואח'

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי ביום 5.3.15 כנגד המבקשים בהעדר הגנה, לפיו קיבלתי את התביעה במלואה וחייבתי את המבקשים לשלם למשיב סך של 37,920 ₪ בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד (להלן: "פסק הדין").

ענייננו בתביעה שהגיש המשיב כנגד המבקשים לתשלום בגין הנזקים, לכאורה, שנגרמו לרכבו בעטיה של תאונה מיום 8.2.14 (להלן: "התאונה"). לאחר הגשת התביעה ובהעדר הגשת כתב הגנה מטעם המבקשים, ולבקשת המשיב, ניתן על ידי פסק הדין, כאמור.

בבקשה זו עותרים המבקשים, אם כן, לביטול פסק הדין. המבקשים טוענים כי פסק הדין ניתן, פורמלית, באופן תקין אולם ההתנהלות בין הצדדים שקדמה להגשת הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה שלא הובאה לידיעת בית המשפט, מלמדת כי הבקשה למתן פסק דין הוגשה שלא בתום לב ובניגוד למגעים בין הצדדים. לטענת ב"כ המבקשים, בתחילה ביקש מב"כ המשיב בפקס וקיבל ממנו ארכה להגשת כתב הגנה עד ליום 28.2.15 וצירף אסמכתא – מכתב משרדו מיום 14.1.15 על גביו ניתנה בכתב יד הסכמת ב"כ המשיב. לאחר מכן ביקש לטענתו ארכה נוספת עד ליום 31.3.15 וזאת לשם צירוף יפויי כח מתאימים מן המבקשים כאשר האסמכתא שצירף הנה אותו דף פקס ראשון בו ניתנה הארכה הראשונה עליו הוספה ביום 25.2.15 בכתב יד הבקשה לארכה נוספת. במסגרת פקס זה נכתב כי במידה והמשיב מתנגד לארכה עליו להודיע לב"כ המשיב שיגיש בקשה מתאימה לבית המשפט בעניין. לטענת ב"כ המשיבים ב"כ המשיב התעלם מפקס זה ועל כן סבר כי ניתנה הסכמה כאמור כאשר למעשה הוגשה בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה. לטענתם של המבקשים היה על ב"כ המשיב להגיב לפקס מטעמי הגינות ולו היה עושה כן היתה נמנעת התוצאה של מתן פסק דין בהיעדר הגנה. לעניין סיכויי ההגנה טוענים המבקשים כי רכבם שהוא רכב מסחרי נפגע מאחור על ידי רכב המשיב שלא שמר מרחק. המדובר לטענתם בטענה המקימה חזקה של אי שמירת מרחק ומעידה על אחריותו של המשיב לתאונה, כאשר טענותיו של המשיב כי רכב המבקשים נסע לאחור ופגע ברכבו אינה הגיונית. לטענתם לרכבם לא נגרם כל נזק ועל כן לא הוגשה כל תביעה כאשר המשיב מנצל זאת.

המשיב מתנגד לבקשה לביטול פסק הדין. לטענתו, בניגוד לנטען על ידי המבקשים, הבקשה הנוספת לארכה לא התקבלה במשרדו כאשר המבקשים לא צירפו כל ראיה לכך בדמות אישור פקס. לטענתו, על גבי הבקשה השניה שכביכול נשלחה אין תאריך המעיד על קבלת הפקס למשרדו וזאת בניגוד לתאריך המופיע על גבי הבקשה הראשונה המהווה ראיה למשלוח הפקס למשרדו. ביחס לטענות ההגנה של המבקשים טוען המשיב כי אלו לא הוכחו והמבקשים לא גיבו את טענותיהם בצירוף תמונות ואף לא פנו לחברת הביטוח המבטחת את רכבם בגין הנזקים שנגרמו לרכבם.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו להבחין בין פסק דין שנפל בו פגם, ובמקרה כזה יש לבטל את פסק הדין מכוח חובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה, וביטולו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (ראה- א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, ע' 372- 371; משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי- הלכה ומעשה, כרך ב' (מהורה 15, 2007) 1213).