ת"א 56819-12-15

לפניי בקשת התובעת (להלן: "המבקשת") לפטור אותה מהגשת חוות דעת רפואית מטעמה ולמנות מומחה מטעם בית המשפט, תוך הטלת עשכר טרחתו על שכמי הנתבעת, זאת מכוח תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מרשלנות המיוחסת לנתבעת שנגרמו לתובעת, לטעהנתה, עקב ביצוע כתובת קעקוע ביום 15.5.15. התובעת לא צירפה חוות דעת רפוןאית מטעמה במצורף לכתב התביעה שהוגש ביום 27.12.15, תוך שהיא מציינת בסעיף 10 לכתב התביעה כי היא שומרת על זכותה לצרף לתביעה חוות דעת רפואית להוכחת הרשלנות הרפואית, הנזק הנטנן והקשר הסיבתי שביניהם. בישיבת קדם המשפט הראשונה בתיק, הביעה התובעת את רצונה להגיש בקשה למתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית מחמת מצב כלכלי קשה.

עם הגשת הבקשה והשלמת מערך התגובות, ובחלוף המועד להגשת תשובה לתגובה, הובא התיק לעיוני למתן החלטה בבקשה.

במסגרת הבקשה, אליה צירפה המבקשת תצהיר, טענה כי בעניינה מתקיימים שלושת המבחנים אשר נקבעו בפסיקה למתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית, שכן מדובר לטענתה בתביעת נזקי גוף בגין טיפול רשלני שהעניקה לה הנתבעת(להלן: "המשיבה") וכי התביעה הינה בעלת סיכויים גבוהים להתקבל, במיוחד עת עסקינן בטיפול קוסמטי אשר אמור היה לשפר את מצבה של המבקשת ולא להרע אותו, כבענייננו. כמו כן, מתקיימות, לטענת המבקשת, נסיבות מיוחדות למתן הפטור, זאת לאור מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, העובדת בעבודות מזדמנות, נטולת חסכונות בבנק או רכוש, המשתכרת שכר נמוך, כאשר הטלת החיוב בגין חוות דעת רפואית תהווה מעמסה כספית כבדה שלא תאפשר לה קיום מיניהלי, שכן התובעת מתגוררת עם אימה בדירת עמידר, ומסייעת לאימה שעובדת במשק בית, כפי שהיא גם מסייעת לסבתה. הוצאותיה של המבקשת, לרבות בגין תרופות, החזר הלוואות בסך כ- 2,000 ₪ לחודש, העדר תמיכה כלכלית ממשפחתה, ובניכוי הוצאות מחייתה, מהוות כולן "נסיבות מיוחדות" כהגדרתן בפסיקה המצדיקות מתן הפטור המבוקש. לתמיכה בבקשתה צירפה המבקשת תצהיר מטעמה וכן תדפיס תנועות חשבון הבנק בגין חודשים אוקטובר (2016) – ינואר (2017).

המשיבה אשר מתנגדת לבקשה, טוענת כי אין היא עונה על התנאים שהוכרו בפסיקה להענקת פטור שהינו מקרה חריג.

לאחר שקילת טענות הצדדים, אני מחליטה לדחות את הבקשה, ולהלן טעמיי לכך.