ת"א 56759-09-14 קמיל דלובייר (2010) בע"מ נ' חברה רורבורג השקעות בע"מ ואח'

לפניי בקשה שהוגשה במעמד צד אחד לצו מניעה שיאסור על המשיבה 1 לממש ערבות בנקאית אוטונומית שניתנה להבטחת חיובי המבקשת בהסכם לשכירת נכס מסחרי.

לטענת המבקשת, הוסב הסכם השכירות לטובת שוכר חלופי, שנכנס בנעליה ביום 31.10.2013, ומכוחו של ההסכם החלופי מאותו מועד, היה על השוכר החלופי להחליף את הערבות נושא הבקשה בערבות אחרת – מטעמו (וראו סעיף 5 לתצהיר חנן שוהם מטעם המבקשת).

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתצהיר התומך בה, נחה דעתי כי דינה להידחות. כפי שציין כב' השופט נ' הנדל בהחלטתי ברע"א 3447/14 דניאלה נעימי נ' רשות מקרקעי ישראל – מחוז ירושלים (החלטה מיום 15.5.2014):

"לערבות הבנקאית האוטונומית מעמד מיוחד. עיכובה יאושר רק בנסיבות חריגות כגון מרמה או מניעים זרים, אחרת יאויין מעמדה ויבוטל הרציונל העומד מאחוריה. לפיכך, על המבקשים לא רק להצביע על נסיבות חריגות לדבריהם, אלא אף לבסס את טענותיהם"

המבקשת לא עמדה בנטל זה, ולא הוכיחה קיומה של מרמה או של מניעים זרים – ומן התצהיר התומך בבקשה עולה תמונה של מחלוקת עסקית – מסחרית גרידא, אשר תתברר, יש להניח, במסגרת ההליך העיקרי, לכשיוגש הליך זה.

זאת ועוד, כידוע, המבקש סעד זמני – בוודאי כאשר הבקשה מוגשת במעמד צד אחד – נדרש להצביע הן על סיכוי גבוה שתביעתו תתקבל, והן על עמידתו בדרישת "מאזן הנוחות", קרי – כי הנזק שייגרם מאי-מתן הצו עולה על הנזק שייגרם ממתן הצו. לעניין זה, של הנזק הנטען, הסתפקה המבקשת בטענה סתמית שלפיה:

"פניית המבקשת בצורה בהולה לבית המשפט הנכבד, נועדהל מנוע את הנזק העצום שייגרם לה מחילוט הערבות הבנקאית ואף יגרום להתמוטטות המבקשת כלכלית בה בעת כל שקל זקוקהל ו המבקשת הן לנוכח המצב הכלכלי בו שרויה המבקשת הן לנוכח הטעמים המשפטיים שבעטים זכאית המבקשת ע"פ דין בהשבת הערבות הבנקאית במלואה מאת המשיבה." (סעיף 42 לתצהיר המבקשת)

ודוק: לבקשה לא צורפה כל אסמכתא המעידה על "המצב הכלכלי בו שרויה המבקשת", ופרט לאמירות הכלליות שהובאו בתצהיר – לא הובאה כל אינדיקציה לכך שחילוט הערבות הבנקאית יגרום למבקשת נזק שלא ניתן יהיה לפצות עליו בכסף.

בנסיבות אלה, שבהן לא הוכח – לא מיניה ולא מקצתיה – קיומו של נזק לאו-בר-תיקון, אינני נדרש כלל לבחינת סיכויי ההליך, אם כי גם בחינתם של אלה, גם על יסוד החומר שצורף – מעלה כי סיכויי ההליך לגופם – ומבלי לקבוע מסמרות, כמובן, אינם גבוהים במידה המצדיקה עיכובה של הערבות הבנקאית האוטונומית, שנהנית, כפי שהובהר לעיל מפי בית המשפט העליון, ממעמד מיוחד. המדובר בסכסוך עסקי, אשר על יסוד חומר הראיות המצוי בפניי לעת הזאת, לא ניתן לקבוע כי סיכוייו גבוהים במידה מיוחדת, או כי קיים סיכוי קרוב לוודאי כי המבקשת תזכה בתביעתה בסופו של יום.

נקודה נוספת לחובת המבקשת, שיש בה כדי להצדיק דחיית הבקשה לסעד זמני נעוצה במועד הגשת הבקשה. מן התצהיר התומך בבקשה בעצמו עולה, כי המבקשת יודעת על דרישת החילוט כבר מיום 17.9.2014. הגשת הבקשה היום, 24.9.2014, ערב ראש השנה, שמונה ימים לאחר שנודע למבקשת על כוונת החילוט, מעלה תהיות רבות ביחס למידת תום הלב בהגשת הבקשה, ולמידת הדחיפות שהמבקשת בעצמה מייחסת לבקשתה.