ת"א 56715-05-12 אבו גודה נ' מוסך אחים בקר ואח'

תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע לטענתו ביום 29.3.11 במוסך של הנתבעת 2 בניהולו של הנתבע 1.

תמצית טענות הצדדים והמחלוקות בינהם

לטענת התובע, ביום זה, הגיע למוסך של הנתבעת 2 (להלן: "המוסך") והתבקש על ידי עובדי המוסך להתניע את רכבו. כשהלך במוסך נתקל בידית של מגבה (ג'ק) שהיה מונח במקום, נפל ונחבל. לטענת התובע, למחרת האירוע הלך לרופא שהפנה אותו לבית החולים, שם נקבע כי נגרם לו שבר בשורש כף היד, הוא גובס והיה באי כושר 33 יום.

הנתבעים חולקים הן על חבותם והן על הנזק הנטען. ראשית, לטענתם בהעדר ציון תעודת הזהות של הנתבע 1 אין זיהוי של הנתבע 1 ועל כן יש למחוק את התביעה נגדו. בנוסף, לטענת הנתבעים האירוע לא התרחש אצלם במוסך, הנתבע הגיע עם רכבו למוסך ביום 30.3.11 ולא כנטען על ידו ביום 29.3.11 וכשהגיע ידו כבר הייתה נתונה בגבס. לטענת הנתבעים התובע מנסה לקבל מהם פיצוי שלא מגיע לו. כמו כן, טענו הנתבעים לאשם תורם של 100% של התובע אשר הסתובב במוסך במקום להמתין בחדר ההמתנה המיועד לכך.

המחלוקת העיקרית בה נדרשת הכרעה אם כן, היא המחלוקת העובדתית, האם התרחש האירוע במוסך ביום 29.3.11 כטענת התובע או התרחש במועד אחר ובמקום אחר כטענת הנתבעים. רק אם אקבל גרסתו העובדתית של התובע, יהיה מקום לבחון את שאלת הרשלנות של הנתבעים והאשם התורם של התובע, כמו גם את שאלת הנזק.

הראיות שהובאו בפני

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובע הוגש תצהיר שלו עצמו, ומטעם הנתבעים הוגש תצהיר של מר אלדדה חליל כשלמעשה בתצהיר מציין מר חליל כי הוא עושה את תצהירו מטעם הנתבעת 2.

בחקירתו של התובע, הסכים כי איננו קורא וכותב בשפה העברית ועל כן לטענתו, התצהיר הוקרא לו על ידי בא כוחו והוא חתם עליו. בתחילת עדותו, לשאלת בית המשפט השיב התובע כי הוא חתם על התצהיר ביום 19.2.14 (ע' 5 ש' 4 לפרוטוקול) אולם כשנשאל שוב בעניין זה על ידי ב"כ הנתבעים, אמר כי יש משהו מוזר בחתימה וזו לא חתימתו (ע' 5 ש' 15).

בתצהירו טוען התובע כי הגיע ביום 29.3.11 בשעה 19:00 עם רכבו אל המוסך. בעדות בפניי ציין כי באותו יום לא עבד, משום שנפצע (ע' 7 ש' 21-24 לפרוטוקול), כמו כן העיד כי הוא נתקע עם הרכב אבל הצליח להניע אותו ולהגיע איתו למוסך (ע' 7 ש' 29-30 לפרוטוקול). לדבריו של התובע הוא נתקע בשעה 15:00, אולם הצליח להגיע למוסך רק בשעה 19:00. כשנשאל כיצד יתכן שנסיעה של 20 דקות בין ערד לחורה לקחה לו ארבע שעות, הסביר כי בדק את הרכב והצליח להניעו, לאחר מכן נתקע שוב כחמישה ק"מ לפני חורה וחיכה ועשה בדיקות ולכן הגיע רק בשעה 19:00 למוסך (ע' 8 ש' 8-25 לפרוטוקול). התובע העיד כי למרות שהגיע בשעה 19:00 למוסך, המוסך היה פתוח והיו בו עובדים, והנתבע 1 הוא שקיבל אותו ועובדי המוסך ניסו להניע את רכבו ללא הצלחה (ע' 9 ש' 2-9 לפרוטוקול). עוד ציין התובע כי האירוע שבו נפל התרחש בשעה 20:00 ובשעה שבין 19:00 ל- 20:00 ניסו במוסך לתקן את רכבו (ע' 9 ש' 19-22 לפרוטוקול).