ת"א 56697-05-13 שאול נ' סיבוני

1.תביעה על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965.

התובע הינו חבר ועד ההנהלה באגודת נטועה, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית (להלן:"האגודה"), ומתגורר במושב נטועה. הנתבע הינו חבר אגודה המתגורר במושב אף הוא.

2.בתאריך 2.3.13 התקיימה בבית העם של האגודה אסיפה כללית. לטענת התובע, במהלך האסיפה, קם הנתבע מכסאו והחל להשתלח בתובע, מול על הנוכחים, כאשר הוא מטיח בו:

"דוד שאול הוא זבל של אדם, רמאי, נוכל שקרן" (להלן:"פרסום 1").

ביום 21.4.13 נערכה אסיפה כללית נוספת בבית העם, בהתאם להחלטתו של רשם האגודות השיתופיות, וגם הפעם, לאחר בחירת יו"ר האסיפה והמזכיר, פנה הנתבע אל התובע בקללות ובגידופים, ואמר בין היתר:

"דוד שאול הוא זבל שבזבלים וזייפן חתימות."(להלן: "פרסום 2").

3.הנתבע טוען, להגנתו, כי הדברים שנאמרו על ידיו היו כדלקמן:

"דוד שאול הוא הגורם לעיכובים בכפר בעניין ההרחבה, המכסות" בפרסום הראשון, ואילו בפרסום השני אמר כי: "דוד שאול הינו זייפן חתימות".

להגנתו טוען הנתבע, כי הפרסום הראשון אינו מהווה לשון הרע, וכי ביחס לפרסום השני, אמר את הדברים לשם הגנה על עניין אישי כשר שלו ושל חברי האגודה האחרים, וכי הדברים שנאמרו היו הבעת דעה על התנהגות התובע בתפקיד ציבורי, בקשר לעניין ציבורי, על עברו ומעשיו של התובע.

לטענת הנתבע, חוסה הפרסום תחת ההגנות הקבועות בסעיפים 14 ו- 15 לחוק.

4.מטעם התובע העידו ארבעה עדים, נוסף על עדותו שלו.

העד דניאל לגזיאל, הצהיר כי הדברים המיוחסים לנתבע נאמרו על ידיו באסיפה שהתקיימה ביום 21.4.13. באותה אסיפה נבחר לגזיאל לכהן כמזכיר האסיפה הכללית. לדבריו גם אשת הנתבע הנפלה על התובע בדברי בלע. העד אף הצהיר כי באותה ישיבה אמר הנתבע לחברת הועד שמחון דברי בלע שאמר עליה התובע, בפניו ובנוכחות עדים, בכללם העד עצמו.

לטענת הנתבע, עולה מחקירתו הנגדית של העד כי היה נוכח גם באסיפה הראשונה, שהתקיימה ביום 2.3.13 אך בתצהירו בחר להתייחס רק לדברים שנאמרו באסיפה השניה, משום שכללו התייחסות מפורשת אליו, כמי ששמע את דברי הבלע של התובע. עוד נטען על ידי הנתבע, כי העד הודה שהתובע עזר לו לקבל מכסת ביצים עבור בתו, שלא היתה זכאית לה.

5.העד אליהו מנחם הצהיר כי היה נוכח בשתי האסיפות נשוא כתב התביעה, וכי במהלך שתי האסיפות שמע את הדברים המיוחסים לנתבע.