ת"א 56687-05-12 הכרמלי נ' עיריית מעלה אדומים

מהטעמים שיפורטו בהחלטה זו, בקשת התובע מיום 7.7.2016, לדחות את הדיון הקבוע ליום 18.7.2016 בשעה 12:00 (עד השעה 13:30), אשר מועדו נקבע עוד בהחלטה מיום 21.3.2016 לשם חקירת המומחה מטעם בית המשפט, נדחית. זאת מהטעמים הבאים:

תחילה יוער, כי התובע אינו מדייק בעובדות. בהחלטה מיום 23.3.2016, אשר ניתנה בבקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 21.3.2016, הובהר על שום מה נקבע כי משך חקירת המומחה מטעם בית המשפט יוגבל, כך שהתובע יוכל לחקור את המומחה במשך שעה ואילו בא-כוח הנתבעת יוכל לחקור אותו במשך חצי שעה. הטעם לכך, כאמור באותה החלטה, הוא כי "התובע הציג למומחה כ-300 שאלות הבהרה, שעליהן השיב המומחה. זאת, גם אם חלק ניכר מהתשובות היה על דרך ההפניה אל חוות הדעה עצמה. בנסיבות אלו, חקירת המומחה לא נועדה, אלא כדי לאפשר הבהרת דברים אשר נותרו ללא מענה, ככל שישנם דברים שנותרו ללא מענה".

הכלל הוא, כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" (תקנה 466 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). כך על אחת כמה וכמה במקום שבו אין מדובר בהחלטה בלתי הפיכה. בענייננו, משני טעמים אין מדבר בהחלטה בלתי הפיכה: ראשית, אפילו יתקבל הערעור – אשר לגביו כבר הביע בית המשפט המחוזי את דעתו כי סיכוייו קלושים – הרי שלכאורה, לא תהיה כל מניעה להשלים את חקירת המומחה במועד אחר. שנית, אפילו לא יידון הערעור עתה (בשל אי הפקדת העירבון וכפי שיובהר בהמשך הדברים), עדיין יוכל התובע לערער על ההחלטה האמורה גם במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי.

בנסיבות אלו איני מוצאת כל הצדקה שלא לקיים את הדיון במועדו וכפי שנקבע. זאת גם לנוכח השתהות התובע בהגשת הבקשה לדחיית הדיון, אשר הוגשה רק עתה, סמוך ממש לדיון, רק אחד-עשר יום קודם למועד הדיון שנקבע זה מכבר.

לפיכך וכאמור, הבקשה לדחיית הדיון נדחית.

למעלה מן הצורך, ראוי להעמיד גם את העובדות בעניין הערעור על דיוקן:

בקשת רשות הערעור שהגיש התובע על ההחלטה מיום 23.3.2016 (רע"א 65578-03-16) נמחקה ביום 9.5.2016, לאחר שנדחתה בקשת התובע לפטור אותו מהפקדת עירבון (החלטת כבוד השופט-הרשם א' רון מיום 13.4.2016), והתובע נמנע מהפקדתו עד המועד שנקבע. לבקשת התובע בוטלה מחיקת הבר"ע בהחלטה מיום 17.5.2016, לאחר שהתובע הגיש ערעור על החלטת הרשם (ע"ר 1987-05-16). אולם, אף ערעור זה נדחה בהחלטה מיום 27.6.2016 (כבוד השופטת ע' זינגר), ונקבע כי על התובע להפקיד את העירבון לכל המאוחר תוך שניים-עשר יום.

מכל מקום וכאמור, לנוכח העובדה שאין בקיום הדיון במועד שנקבע כדי לסכל את הערעור – אפילו תתברר הבר"ע ולא תימחק שנית בשל אי הפקדת העירבון – הדיון יתקיים במועד שנקבע. לעניין זה נחזור ונבהיר כי אפילו יתברר הערעור – הגם שכבר נאמר כי סיכוייו קלושים – ואפילו יתקבל, לא תהיה מניעה להשלים את חקירת המומחה.

משלא התבקשה תגובת הנתבעת, אין צו להוצאות.