ת"א 56624-06-17 מפעלי תורה וחסד ע.ר. נ' אבו רוב

בפניי בקשה למתן צו מניעה ומתן צו עשה זמני במסגרתו מבקש הנתבע לאסור על התובעת ו/או מי מטעמה לבצע כל עבודת בניה מכל מין וסוג, לרבות עבודות הכנה לבניה ו/או חפירה ו/או פיתוח בשטח החלקות 43, 44, 45, 46 ו-175 בגוש שומה 10867 בחיפה. כן מבקש להורות למשיבה לפנות את חלקות 44 עד 46 ולהחזיר לאלתר את המכולה ששייכת למבקש ושהמשיבה הוציאה בתאריך 19/10/17 מחלקה 44 בגוש 10867 למקום שבו הייתה מונחת לפני הוצאתה. עוד הוא מבקש להורות למשיבה להחזיר את הגדרות שהקיפו את חלקות 43, 44, 45, 46 ו/או את עמודי הברזל והרשתות שהקיפו את החלקות הנ"ל.

הנתבע הוא המחזיק של בית מגורים ברחוב ראש פינה 21/9 במקרקעין בגוש שומה 10867 חלקה 43.

תחילתו של התיק בבקשה לצו זמני שהגישה התובעת במסגרת תביעה עיקרית לסילוק ידו של הנתבע (המבקש כאן) בטענה כי הוא פלש לחלק מהמקרקעין שבבעלותה (חלק מחלקה 44 בגוש שומה 10867) ובנה שם בניה בלתי חוקית. התובעת ביקשה, במסגרת סעד זמני, להורות על סילוק ידו של הנתבע מהמקרקעין ועל הריסת כל המחוברים שהוקמו כאמור בתשריט המודד שתמך בבקשה (להלן: "הבקשה הראשונה").

הנתבע טען בכתב ההגנה ותגובה לבקשה הראשונה כי לא פלש בשום שלב למקרקעי התובעת וכי אותם מקרקעין הנטענים כנפלשים מצויים באחזקתו ובבעלותו. הוא תמך את טענותיו בחוות דעת מטעמו.

לאחר עיון בטענות הצדדים בבקשה הראשונה, מונה מומחה מטעם בית המשפט על מנת לקבוע מהם שטחי הפלישה, אם בכלל. בחוות הדעת שהוגשה ביום 13/7/17 קבע המודד כי השטח שבמחלוקת שלגביו נטען שהוא מהווה פלישה הוא בתוך חלקה 44 בגוש שומה 10867 (כשכל צד טוען כאמור שחלקה זו הינה בבעלותו) ושטח הפלישה הינו בסך של כ-40 מ"ר מתוכם שטח של כ-32 מ"ר מצוי בתוך שטח המיועד לכביש ציבורי ואילו 8 מ"ר מצוי בתוך שטח מגרש 1001, הוא המגרש שבו החלה התובעת בבניית שכונת מגורים בהתאם להיתר בניה שקיבלה.

בהחלטתי מיום 13/8/17 בבקשה הראשונה, סקרתי בפירוט את טענות הצדדים ואת המצב המשפטי, תוך שקבעתי כי בשלב זה אין ראיות לכאורה בשאלת הבעלות בחלקה 44, נשוא השטח הנטען כנפלש שכן מדובר במקרקעין שאינם רשומים ואפילו לא ב"רישום ראשון". עוד קבעתי כי הואיל התחלת הבנייה הדחופה איננה נמצאת כלל בתוך השטח הנפלש לכאורה, אין מניעה שהתובעת תתחיל בבניה במקום שאינו שטח נפלש ובכך לא ייגרם לה נזק ואין צורך ואין גם יכולת בשלב זה להכריע בשאלת הבעלות ובהתאמה אין גם מקום להורות על סילוק ידו של הנתבע מהשטח הנפלש לכאורה.