כ' ואח' נ' קופת חולים כללית רשומות רפואיות ירושלים ואח'

 צדדי ג':

1. פלונית

2. פלוני

1. התובעת, ילידת 1993, רכבה ביום 25.9.2001, בעת היותה בת 8, על אופניה ונפלה על פניה. התובעת הובאה למרפאת שטראוס בירושלים השייכת לנתבעת, שם טופלה באמצעות תפרים באזור הסנטר ושוחררה לביתה. ביום 30.9.2001 הגיעה התובעת למרפאת שורש שם נבדקה וטופלה בשן קדמית שנחבלה.

2. באפריל 2004 בעקבות בדיקה אורתודנטית הופנתה התובעת לצילום פנורמי ואז אובחן שבר בצוואר מפרק הלסת שאירע שנים לפני כן. בעקבות האבחון עברה התובעת ביום 20.10.2004 ניתוח במפרק הלסת השמאלי ונזקקה לטיפולי פיזיותרפיה. ביום 13.8.14 עברה התובעת ניתוח שני באזור הלסת.

3. מכאן תביעתה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה כתוצאה מהאבחון המאוחר של השבר. לטענתה, הנתבעת התרשלה בכך שלא הפנתה את התובעת לביצוע צילום פנורמי על מנת לשלול שבר בלסת מיד לאחר הנפילה מהאופניים.

4. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' נגד הוריה של התובעת בטענה כי הפרו את חובתם להשגיח ולפקח על התובעת.

5. בדיון ההוכחות נחקרו התובעת ואימה וכן רופא הנתבעת, ד"ר ליברמן, שטיפל בתובעת לאחר נפילתה. כמו כן נחקרו שני המומחים מטעם הצדדים על חוות דעתם.

    

    

   טענות הצדדים

6. ב"כ התובעת טען כי לעניין האחריות אישר מומחה הנתבעת כי היה צריך לחשוד בשבר בלסת לאור הפגיעה בסנטר. האיחור באבחון גרם לטענתו לא-סימטריה קשה בפניה של התובעת ולצורך בביצוע שני ניתוחים שהיו מיותרים אם היה השבר מתגלה במועד. לעניין חוות דעתו של מומחה הנתבעת נטען כי הנתבעת היא מעסיקתו של המומחה ולכן אין לייחס כל משקל לחוות הדעת. עוד נטען כי ד"ר ליברמן אישר שלא חשד בפגיעה בלסת ומכל מקום יש בנסיבות אלו להעביר את נטל ההוכחה לנתבעת. כמו כן נטען כי בניגוד לטענת ב"כ הנתבעת הרי שמומחה התובעת התייחס לשאלת האחריות.