ת"א 56578-03-17 צלניקר נ' אלברט

1.לפניי בקשת התובע לעיכוב הליכי הוצאה לפועל.

2.עניינה של תביעת התובע, ביטול פסק דין שהושג במרמה. פסק הדין שביטולו מבוקש ניתן בת"ט 14681-07-14 (להלן: "ההליך הקודם"). בהליך הקודם, בהחלטה מיום 01.03.15, התנגדות התובע לביצוע שיקים נדחתה. על החלטה זו התובע הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. בערעור ניתן פסק דין ביום 18.11.15. בפסק הדין, על יסוד הסכמת הצדדים, ניתנה לתובע רשות להתגונן. נקבע כי תנאי למתן הרשות הוא כי המערער יפקיד ערבות בנקאית או ערבון להבטחת תביעת הנתבע בסכום של 140,000 ש"ח. נקבע כי אם לא תופקד הבטוחה ייחשב הערעור נדחה.

3.התובע לא הפקיד את הבטוחה שנקבעה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. במצב דברים זה הערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי נחשב כערעור שנדחה.

4.בתביעתו הנוכחית עותר הנתבע לביטול החלטתו של בית משפט זה שניתנה כאמור לעיל ביום 01.03.15.

5.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ראיתי להיעתר לבקשה לעיכוב הליכים בתנאי של הפקדה. בהחלטה זו מחד ניתן משקל לכך שטענותיו של הנתבע בהליך הקודם נדחו בשתי ערכאות ותוצאת פסק דינו של בית המשפט המחוזי היא, הלכה למעשה, שעל התובע לשלם לנתבע את החוב נשוא הבקשה שהגיש הנתבע לביצוע שיקים. מאידך, ניתן משקל לכך שכעת תלויה ועומדת תובענה חדשה שעניינה ביטול ההחלטה מההליך הקודם וטרם נדונה הבקשה שהגיש הנתבע לסילוק התובענה על הסף. עוד ניתן משקל לכך שהמשוכות העומדות בפני התובע בתביעתו אין קלות או פשוטות.

6.הבקשה לסילוק התביעה על הסף תידון בקדם המשפט אשר ייקבע על ידי היחידה המשפטית.

7.בית המשפט ישוב ויידרש לבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל בקדם המשפט שייקבע כאמור. ככל שהנסיבות יצדיקו זאת, ההחלטה בעניין עיכוב ההליכים תשונה, לכאן אן לכאן, בהתאם.

8.סכום ההפקדה נקבע גם התחשב בסכום החוב בתיק ההוצאה לפועל, ובסכום הערבות שקבע בית המשפט המחוזי הנכבד בפסק דינו.