ת"א 5656-04-15 מוקד ארז דרום (2002) בע"מ נ' אל הנגב בע"מ

בפניי בקשתה של הנתבעת לעיכוב ההליכים בתובענה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות בתיק ובעמדות הצדדים לעניין זה החלטתי לדחות את הבקשה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

1. התובעת הגישה תובענה בתיק זה שעניינה פסק דין הצהרתי לפיו מתקיימים בין הצדדים יחסי שכירות ביחס לנכס נושא התובענה.

2. במקביל הגישה הנתבעת בתיק זה תובענה לפינוי מושכר במסגרת תיק מס' 5628-04-15 המתנהל בבית משפט השלום באשדוד (להלן: "התיק המקביל").

3. התובענה בתיק המקביל קבועה לשמיעת הראיות ליום 18.01.2016.

4. שתי התובענות עוסקות באותה מסכמת עובדתית וביני לביני לא ראיתי מדוע יש טעם בניהול שני הליכים במקביל.

לפיכך ביקשתי מהצדדים כי יגישו עמדתם לעניין העברת התובענה בתיק זה לבית המשפט השלום באשדוד ואיחודה עם התובענה בתיק המקביל.

5. הנתבעת הודיעה לבית המשפט כי "מאחר והעילה בגינה הוגשו שתי התביעות היא זהה, לא ניתן למעשה לאחד בין שתי התביעות" ועל כן עתרה למחיקת התובענה בתיק זה או לפחות לעיכוב ההליכים בתיק זה.

6. לא ירדתי לסוף דעתו של בא כוחה המלומד של הנתבעת ביחס לטענה כי לפיה לא ניתן לאחד שתי תובענות כאשר העילה הינה זהה ודומני כי מצב זה דווקא מחייב את איחוד התובענות וזאת על מנת למנוע בזבוז זמן שיפוטי יקר ואפשרות להכרעה סותרת, אפשרות אשר אם תתממש תהא לרעת שני הצדדים.

7. עם זאת, איחוד תובענה אפשרי כאשר התובענות מתנהלות באותו בית המשפט. כאשר, כפי המקרה בענייננו, מדובר בתובענות המתנהלות בבתי משפט שונים.