ת"א 56499-05-17 אלקיים נ' נאש נאש בע"מ

המבקש עותר לתיקון כתב תביעתו ע"י הוספתם של מספר נתבעים.

התביעה המקורית שטרית היא ועתה לאחר ברורה של ההתנגדות מבקש התובע למעשה להרחיב תביעתו ולבססה על עילת מרמה המיוחסת למספר מעורבים.

המשיבה מתנגדת לבקשה שיש בה משום מקצה שיפורים לטענתה, שכן אין כל חדש, שלא היה ידוע קודם למבקש ואשר מצדיק תיקון בשלב זה. מכל מקום, אין ממש בטענות המבקש כלפיה וכלפי מנהלה. כן מלינה היא על ההוצאות הנגרמות לה בשל התנהלותו של המבקש ותובעת תשלומם.

אינני מוצאת מקום להרחיב יתר על המידה בטענות הצדדים, שכן וכפי שטען המבקש בבקשתו, תוך הפניה לפסיקה רלבנטית, הגישה בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות הינה ליברלית למדי וייעודה לאפשר גיבושן של השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. רשות התיקון נתונה לשיקול דעת בית המשפט, ובמסגרתו ייבחן, בין השאר, מהו השלב אליו הגיע הדיון בתיק. ראה בספרו של א.גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' תשיעית בעמ' 148 – 150; ר"ע 330/85 אלבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח', פ"ד לט(2) 556 ; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח', פ"ד מו(3) 214.

יחד עם זאת, לא בכל מקרה, יורה כך בית המשפט ויש ליתן הדעת לגורמים נוספים ובכלל זאת התנהגות הצדדים, שיהוי אם ישנו בהגשת הבקשה וכן קיומו של תום לב. גם לעיתוי הבקשה נודעת משמעות כאמור לצד בירור הסוגיה האם התרת התיקון תקשה ותסרבל הדיון, אם לאו. (ראה רע"א 2345/98 דנגור ואח' נ' ליבנה ואח', פ"ד נב(3) 427; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7 בעריכת ש' לוין, 1995) 349- 355).

במקרה דכאן מצויים אנו בפתחו של ההליך וטרם קיומו של קדם משפט. לא אחת לאחר ברורה של התנגדות לביצוע שטר וקבלתה של זו נמצא צורך להרחיב את יריעת הדיון ולתועלת הענין וריכוז הצדדים המעורבים והעילות הנוגעות למקרה, נדרש תיקונו של כתב התביעה תוך צרופם של בעלי דין ועילות ובאופן המאפשר הכרעה במכלול השאלות והמעורבים.

כך הוא המצב במקרה זה.

המבקש טוען כי נוכח להתרשם כי מס' גורמים חברו יחדיו לרמותו והוא מבקש לתבוע את אלו מעבר לעילה השטרית שמצומצמת הינה. העובדה שהמשיבה סבורה כי יש לה טענות הגנה טובות, אין בה כדי למנוע בקשה זו והיא אינה מצביעה על טעמים שע"פ הנחיית הפסיקה, יצדיקו למנוע מהמבקש תיקון תביעתו.

אשר על כן, נענית אני לבקשה.