ת"א 56472-07-13 פדילה נ' בעמ

לפניי שתי סוגיות הדרושות הכרעה בטרם יקודם הדיון בתיק לעבר שמיעת ראיות. האחת, עניינה במינוי מומחים מטעם בית המשפט והשנייה, בישורת האחרונה של ההליכים המקדמיים בדבר גילוי מסמכים ספציפיים.

בהחלטה לפרוטוקול הדיון מיום 31.12.14 קבעתי כי בהעדר הסכמות, אורה על מינוי שני מומחים כאשר לצדדים תשמרנה הזכויות להשלמות שבמומחיות. כמו כן, נדרשו הצדדים להגיש טבלה משותפת בה פירוט תמצית המחלוקת בנוגע למסמכים הנדרשים לגילוי.

הצדדים הגישו את הטבלה הנדרשת והודיעו, כל צד בנפרד, כי הם מתנגדים למינוי מומחים מטעם בית המשפט. התובע ביקש כי תשמר לו הזכות להשלים את חוות הדעת מטעמו לאחר שיקבל מסמכי חיתום מטעם הנתבעת, בעוד שזו טוענת כי מלוא המסמכים הרפואיים שבידה נמסרו לתובע ומבקשת לשמור על זכותה להגיש חוות דעת נגדיות, אם וככל שתוגש חוות דעת משלימה מטעם התובע.

אשר למינוי מומחים מטעם בית המשפט – התרשמתי כי הודעת הצדדים אינה תואמת את מכלול הנסיבות הלכאורי ואין בה הבהרה להתנגדותם למינוי מתבקש שכזה.

עיון בחוות הדעת שהוגשו מגלה מחלוקת בין המומחים השונים בעניינים שבמומחיות. כך כדוגמה בתחום האורתופדיה, מחד גיסא מומחה התובע סבור כי קיימת מגבלה קלה בטווחי התנועה התואמת נכות צמיתה באחוז מסוים ומקימה קשר סיבתי לתאונת העבודה הנטענת. מאידך גיסא, סבור מומחה הנתבעת כי לתובע טווחי תנועה מלאים, כאשר תאונת העבודה הנטענת לא גרמה לכאביו של התובע "אלא להחמרה זמנית של תחלואה קיימת משמעותית... וככל הנראה עברה וחלפה כלא היתה...".

גם לעניין תחום הרפואה התעסוקתית, סבר מומחה התובע כי התובע איבד את כושרו לעבוד במקצוע או בעיסוק כלשהו לצמיתות, בעוד מומחה הנתבעת סבר כי מצבו הרפואי של התובע מאפשר לו לעבוד בעיסוקים סבירים שונים.

לפי הוראות תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), רשאי בית המשפט למנות מומחה מטעמו בחתירה לפתרון יעיל של הסכסוך, כאשר מצויות לפניו חוות דעת נוגדות מטעם הצדדים ובזו הלשון: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לעניין במחלוקת בין בעלי הדין".

בית המשפט ימנה מומחה מטעמו גם במקרים בהם מתנגדים הצדדים למינוי, כאשר מוצא לנכון כי אין באמור בחוות הדעת שהוגשו מטעמם כדי לאפשר לו להכריע בסוגיה שבמחלוקת. ידוע ש:

"מינוי מומחה מטעם בית המשפט היא פרקטיקה ידועה ומקובלת במקרים בהם מתעוררת סוגיה המצריכה ידע מקצועי שבמומחיות, אשר לגביה נזקק בית המשפט לכלי עזר אובייקטיבי על מנת שיוכל להגיע לפתרון יעיל וצודק של הסכסוך (ר' ע"א 5509/09 מסארווה נ' עזבון המנוח מסארווה (23.02.2014).