ת"א 56426-01-14 ציון ואח' נ' לב ואח'

זוהי בקשת הצד השלישי לסילוקה על הסף של ההודעה שנשלחה נגדו, בהליך זה.

רקע

1.התובעים הם חברי אגודת נתיבי השיירה (להלן – "האגודה"), היא הצד השלישי בהליך זה. התובע מס' 1 (להלן – "ציון"), הוא אביו של התובע מס' 2 (להלן – "מרידור").

2.בעניינה של האגודה התנהלו הליכים לפי חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב-1992 (להלן – "חוק ההסדרים"). בהליכים אלה התבררו זכויות וחובות במערכת היחסים שבין האגודה, חברים בה, ונושים שונים, והכל בפני מי שהתמנה למשקם מכוח החוק.

3.על פי הנטען בכתב התביעה, בשנת 2007 התקבלו באגודה כספים עבור החברים ממכירת מניות של חברת "תנובה", כאשר לטענת התובעים עקב כך צמחה להם זכות כספית בסך 133,536 ₪. לטענת התובעים, סכום זה לא הועבר אליהם הואיל והמשקם החליט, כי מהסכום יש לקזז חוב בסך 83,551 ₪ (להלן – "החוב"), אשר ציון היה חייב לאגודה. לשיטת התובעים, לא היה מקום לנכות את הסכום האמור, שכן בשני החשבונות שניהלו התובעים אצל האגודה היתה יתרת זכות.

4.התביעה הנוכחית הוגשה כנגד הנתבעת, עורכת דין במקצועה, אשר על פי הנטען, ייצגה את מרידור (ביחד עם חברים נוספים במושב) בהליכים מול המשקם. התובעים טוענים לכשל בייצוג אשר הביא לניכוי החוב האמור. אשר לציון, נטען שהנתבעת אמנם לא ייצגה אותו, אך היא התיימרה לייצג אותו, ובכך הביאה, גם מבחינתו, לתוצאה האמורה.

התביעה הוגשה בגין סעד כספי המגלם את סכום החוב שנוכה מתוך הזכות שצמחה לתובעים עקב מכירת מניות "תנובה"; מהחזר של שכר טרחה ששולם בזמנו לנתבעת; ומעוגמת נפש בסך 150,000 ₪ שנגרמה לתובע עקב המצג של הנתבעת לפיו היא ייצגה אותו בהליכים מול המשקם.

5.לטענת הנתבעת דין התביעה להידחות.