ת"א 56420-03-14 טיולי הגליל טרנספורט (1987) בע"מ ואח' נ' Jordanian Airline ואח'

1. לפני בקשת הנתבעת 2 (להלן: "המבקשת") לדחיית התביעה על הסף או לחלופין להעברתה לביה"ד לעבודה, שם גם מתבררת תביעת המבקשת כנגד המשיבה 1 (להלן: "טיולי הגליל") לקבלת זכויותיה מכוח סיום מערכת יחסי העבודה שבין הצדדים.

טענות המבקשת

2. המבקשת עבדה בטיולי הגליל מתאריך 20.4.1994 ועד לתאריך 5.1.2014 ושימשה בכל העת כמנהלת הנציגות של חברת התעופה רויאל ג'ורדניאן (להלן: "רויאל") בישראל עבור טיולי הגליל. טיולי הגליל שיווקה עבור רויאל כרטיסי טיסה. המבקשת ניהלה פעילות זו במסגרת עבודתה אצל טיולי הגליל, כאשר בין המבקשת וטיולי הגליל שררו יחסי עובד-מעביד.

3. לטענת המבקשת, לביה"ד לעבודה סמכות ייחודית לדון בסכסוך בינה לבין טיולי הגליל מכוח סעיף 40 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], בהיות מערכת היחסים יחסי עובד-מעביד או חליפו ועילתן ביחסים אלה, וכן מכוח סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות,תשנ"ט-1999, בכל הקשור עם גדילת סודות מסחריים הקובע סמכות ייחודית לביה"ד לעבודה.

4. המבקשת הוסיפה וטענה, כי בחינת הטענות המועלות כנגדה בכתב התביעה מחייבת העברה לבית הדין לעבודה, לו הסמכות היחודית לדון בהם, שכן הינן נובעות מיחסי העבודה ששררו בין הצדדים ולרבות הטענה לקיומה של קנוניה שבין המבקשת לרויאל ולמשיבה 4, כך גם נטען כלפיה כי הפרה את חובתה לנאמנות ולתום לב ו"ניצלה לרעה" את האמון בה כעובדת בכירה (סעיף 4 לכתב התביעה).

כך גם פירוט עילת התביעה והסעדים כנגד המבקשת והמשיבה 4, מלמדים אודות הסמכות העניינית, בהיותם מתייחסים להפרת חובותיה של המבקשת במסגרת עבודתה אצל טיולי הגליל. כך, בכל הקשור להפרת חובותיה כעובדת וכך גם בעילה של גרם הפרת חוזה המצויה בלעדית במסגרת סמכות בית הדין לעבודה עפ"י חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק בית הדין לעבודה") סעיף 4(א)(1ב), המחייב דיון בסעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] שעילתה "גרם הפרת חוזה" בקשר לסכסוך עבודה (להלן: "פקודת הנזיקין") בפני ביה"ד כאמור.

כך גם ככל שקמה עילה מכוח חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות") סעיף 22 לאותו חוק, מקנה את הסמכות לדון בטענות שמקורן ביחסי עובד ומעביד לבית הדין לעבודה. המבקשת הקדימה "תרופה למכה" וטענה, כי ככל שיבקשו התובעים לטעון כי קיימת עילה מכוח "תיאור כוזב" מחוק עוולות מסחריות, עדיין זו יכולה להיטען רק כנגד "עוסק" והמבקשת אינה כזו.

תגובת התובעות

5. התובעות טענו, כי סילוק תביעה על הסף נעשה במסורה ורק במקרים קיצונים ויוצאי דופן. בכל מקרה, אין מדובר בתביעה שבסמכות ייחודית לבית הדין לעבודה, שכן עפ"י סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה הוצאו מגדר סמכות ביה"ד לעבודה כל התובענות שעילתן בפקודת הנזיקין, למעט החריגים שנקבעו בסעיף 24(א)(1ב) אשר אינם רלוונטיים לענייננו, שכן מקורם בסכסוך עבודה ולא כך הם פני הדברים בתביעה שבפני בית המשפט.

עוד טענו התובעות, כי יש לפרש את הוראות חוק ביה"ד לעבודה במצומצם. בכל מקרה, סמכותו של ביה"ד לעבודה נקנית עפ"י עילות התביעה המבוססות על העובדות שמולידות זכות שמקורה ביחסי עובד ומעביד או זכות שמקומה במשפט העבודה, ולא שמקורן בסכסוך עצמו שיכול להקים זכויות גם לפי דינים אחרים.

6. התובעות הדגישו, כי עילות התביעה מקורן בפקודת הנזיקין ובחוק עוולות מסחריות וכי העובדות הן שמקימות את עילת התביעה ולא עצם ציון העילה. עוד טענו, כי המחלוקת אינה מבוססת על "זכות הנובעת מן היחסים בין עובד למעביד או זכות שמקורה במשפט העבודה", אלא בטענות המייחסות לנתבעים בתובענה גניבת נציגות בידי המבקשת תוך הפרת אמון בוטה וחמורה.

פעולות אלה של המבקשת, כך התובעות, לא נעשו בכובעה כעובדת טיולי הגליל, אלא עבור המשיבה 4 שעתידה להיות המייצגת החדשה, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף ותוך ניהול הנציגות עבור המשיבה 4.

התובעות הפנו לכתב התביעה לפיו המבקשת התבקשה לשכנע את רויאל להמשיך בהתקשרות מולה, אך בפועל לא נקפה אצבע ואף חיבלה במאמצי טיולי הגליל. גם לאחר סיום העסקתה, כפי שהתברר לטיולי הגליל בדיעבד, המבקשת היא זו שעמדה מאחורי היוזמה לסיום ההתקשרות שבין טיולי הגליל לרויאל והעברת הנציגות למשיבה 4.