ת"א 56378-08 פרידמן נ' מדינת ישראל
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
56378-08
10.7.2014 |
|
בפני השופט: אבי פורג |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: דב פרידמן עו"ד לוריה מכוח מינוי משפטי |
נתבעת: מדינת ישראל – משטרת ישראל עו"ד דוידוביץ' |
| פסק דין | |
מבוא
בפניי תביעת נזיקין לחייב את הנתבעת בתשלום נזקי התובע בגין הפרת חובה חקוקה ועקב כליאת השווא שעבר פעם שנייה ע"י משטרת ישראל.
תמצית כתב התביעה
בכתב התביעה תבע התובע גם לחייב את משטרת ישראל להשיב לו את אקדחו שנלקח ממנו ביום 15.6.05, יום מעצרו. במהלך ההליכים בבית המשפט, הודיע התובע כי הוא חוזר בו מהתביעה לגבי הנושא של כלי הירייה (ראה סיכומי התובע, פרו' עמ' 37).
התובע נעצר ביום 8.4.97 מעצר שווא ע"י משטרת ישראל. בעקבות המעצר הנ"ל הגיש התובע תביעה בת"א 175093/02 וביום 29.9.05 ניתן פסק דין בתביעה זו על ידי כב' השופט קידר שקבע כי התובע נעצר מבלי שהוצג בפניו צו מעצר וכי הוכחה רשלנות משטרת ישראל בביצוע המעצר והאחרונה חויבה בתשלום פיצוי לתובע.
תוך כדי ההליכים המשפטיים שהתנהלו במסגרת התובענה בת"א 175093/02 הגישה באת כוח המדינה בתיק הנ"ל תלונה נגד התובע אשר נדרש על ידי קצינת משטרה, רפ"ק ברנר, להתייצב במשטרה בגין תלונה על הונאה ומרמה של הביטוח הלאומי. התובע הודיע לקצינה שמאחר ומתנהלים הליכים בעניין זה בבית המשפט, הרי מעשיה הם בגדר התערבות בהליכי בית משפט ושיבוש הליכי משפט וכי היא עוברת על החוק. התובע גם שלח מכתב ביום 5.6.05 לרפ"ק ברנר והודיע לה שמתנהלים הליכים בבית המשפט וכי אסור לה לזמנו לחקירה על פי החוק.
ביום 9.6.05 הגישה המשטרה בקשה לבית משפט השלום ברמלה ליתן צו מעצר נגד התובע בו נרשם בסעיף פרטי האשמה כי מדובר בהדחה לעדות במשפט בכוח, באיומים ומרמה בנסיבות מחמירות. בהמשך למתן הצו ע"י בית המשפט, נעצר התובע ביום 15.6.05 על ידי חוקרי המשטרה שבאו לביתו ואף לא הוצג בפניו צו המעצר. תוך כדי נסיעה ברכב המשטרתי לחקירה במשטרת לוד, החל חוקר המשטרה לחקור את התובע ולא אפשר לו לשמור על זכות השתיקה ורק לאחר שהתובע העיר לו על כך, הפסיק השוטר לחקור אותו.
לטענת התובע, במהלך חקירתו במשטרה ניסה החוקר לאלץ את התובע לבטל את תביעתו נגד המשטרה בת"א 175093/02 וכן לבטל תביעה נוספת שהגיש התובע כנגד המוסד לביטוח לאומי. בהמשך, ביום 20.7.05, התייצב התובע פעם נוספת לחקירה במשטרת לוד.
לטענת התובע, מעצרו נעשה על ידי הטעיית בית המשפט ומדובר במעצר שווא שהוא נקמה כדי שהתובע יבטל את תביעותיו כנגד המשטרה והביטוח הלאומי. התובע טוען, כי מעשיהם של השוטרים מהווים עבירות לפי סעיפים 244, 246 ו-249 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") והפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "פקודת הנזיקין"). בנוסף, מעצרו של התובע שלא כדין מהווה סטייה חמורה מהתנהגות ראויה של עובד ציבור וכליאת שווא. התובע מבקש לפצות אותו בגין נזקיו עקב כליאת השווא בסך שלא יפחת מ-100,000 ₪.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|