ת"א 56320-10-12 לוי ואח' נ' בן-נון ואח'

1.בפניי שתי בקשות שהגישו הנתבעים שכנגד לדחייה על הסף של התובענה שכנגד.

2.הבקשות הועברו לתגובת התובעים שכנגד ועל תגובתם השיבו הנתבעים שכנגד.

3.לאחר עיון בכל טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שדין שתי הבקשות להידחות.

4.המבקשים עשו להם מנהג.

בכל ההליכים שבינם לבין המשיבים הם מגישים בקשות לסילוק התובענה על הסף, הגם שהם יודעים שהמדובר בצעד חריג ודראסטי, שננקט שלא בנקל. פעם אחד פעם דחו בתי המשפט את בקשות המבקשים לסילוק על הסף, אולם המבקשים ממשיכים בדרכם זו ומעמיסים על בתי המשפט.

ראה לעניין זה:

החלטת כב' הנשיאה גרסטל מיום 14.11.13 בה"פ (מחוזי מרכז) 21770-06-12 והחלטת כב' השופטת מימון-שעשוע מיום 21.11.13 בת"ט (שלום פ"ת) 5228-11-12 שצורפו כנספחים לתגובת המשיבים.

5.הבקשה האחת שבפניי עניינה - עתירה לדחיית התביעה שכנגד על הסף, מחמת אי תשלום מלוא מחצית האגרה בעת הגשתה.

הבקשה השניה בפניי עניינה - עתירה לדחיית התביעה שכנגד על הסף, בגין מעשה בית דין, כפל הליכים ושימוש לרעה בהליך.

6.תשלום אגרה בלתי מספקת, על-פי התקסד"א, אינו עילה לדחיית תובענה על הסף, בהתאם לתקנה 101 לתקסד"א, אלא אך ורק עילה למחיקת כתב התביעה על הסף בהתאם לתקנה 100(4) לתקסד"א.