ג' נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ ואח'

תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975.

המחלוקת על נזק בלבד.

עובדות צריכות לעניין 

1. התובע יליד 25.5.42, נפגע ביום 2.2.11 בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. בבדיקתו בחדר מיון נמצאה רגישות בצוואר ושוחרר עם המלצה ל – 3 ימי מחלה. בקופת חולים התלונן גם על כאבי גב תחתון, כאבי ראש וסחרחורת. הוא טופל בפיזיותרפיה , כירופרקטיקה וטווינה.

    

2. המוסד לביטוח לאומי קבע לתובע נכויות זמנית: 30% לתקופה 5.2.11 – 31.5.11 ו – 20% לתקופה 1.6.11 – 31.12.11, סה"כ – 11 חודשים. לאחר מכן קבע נכות צמיתה של 5% בגין הגבלה קלה – חלקית בתנועות עמ"ש צווארי, לפי סעיף 37 (9) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956).

    

3. מטעם התובע העידו היום הוא ואשתו גב' גרינשפון כאשר הדיון מתורגם לשפה הרוסית. הנתבעת הסתפקה בהגשת תיק מוצגים.

    

   דיון

   הפסדי השתכרות וגריעה מכושר השתכרות 

    

4. התובע יליד 25.5.42, מהנדס בניין במקצועו, בשנת 1999 עלה ארצה מחבר העמים, ללא רכוש או כספים. מאז ועד היום, בהיותו בן 74, הוא עובד כשומר ואינו נהנה מהסדרי פנסיה. במצבם הכלכלי שלו ושל רעייתו, אין לו ברירה אלא להמשיך ולעבוד כל עוד כוחו במתניו. לא התרשמתי שמצבו הבריאותי הכללי של התובע ימנע ממנו לעבוד גם מעבר לגיל 75 (בו נקבתי בעת מתן הצעת הפשרה). לפיכך אני מעריכה את תוחלת חיי העבודה של התובע ב – 6 שנים, עד הגיעו לגיל 80.