ת"א 56225-08-15 ואח' אלפרט נ' חיימוב ואח' (ואח')

שלוש תביעות מאוחדות שהצדדים להן הם הבעלים או המחזיקים של שלוש דירות בבניין בו מתגוררים הצדדים. יסוד התביעות בנזקים קשים בדירות ובבניין, עד כדי הכרזתו כמבנה מסוכן. הסעדים המבוקשים הם צווים לתיקון הנזקים וסעדים כספיים.

ההליך ועיקר הרקע העובדתי

1.הבניין נשוא התביעות הוא בניין בן שתי קומות ובו שלוש יחידות דיור, שתי יחידות בקומת הקרקע, ויחידה אחת בקומה הראשונה המשתרעת על פני הקומה כולה. המחלוקת העיקרית היא מי מהצדדים אחראי לנזקי הבניין ומצבו, וכנגזרת על מי חלה החובה לתקן את הליקויים והנזקים הקיימים; בעל הזכויות בדירה בקומה הראשונה מטיל את האחריות לכך על בעלי הדירות בקומת הקרקע, ואילו בעלי הדירות בקומת הקרקע מטילים את האחריות על בעל הדירה בקומה העליונה. מכאן שלוש התביעות.

2.עוד טרם הגשת התביעות הכריז מנהל יחידת מבנים מסוכנים בעיריית תל אביב על המבנה כמבנה מסוכן (הכרזה מיום 18.03.15 צורפה לתצהירי הצדדים; "הכרזת מבנה מסוכן"). בהכרזה נדרשו בעלי הדירות לבדוק את ביסוס הבניין בחלקו העורפי ובחלקו הקדמי, במידת הצורך ולפי ממצאי הבדיקה לחזק את יסודות הבניין, לתקן קירות סדוקים בכל הבניין, ולתקן את התקרה העורפית בקומת הקרקע. הכרזה זו עומדת גם היא ביסוד ההליך.

3.התביעה בת.א. 56225-08-15 הוגשה על ידי סרגי אלפרט, בעל הזכויות בדירה בקומה העליונה ("אלפרט", "דירת אלפרט" ו"תביעת אלפרט"). התביעה הוגשה נגד נתבע 1, חיימוב, בעל הזכויות בדירה העורפית בקומת הקרקע ("חיימוב" ו"דירת חיימוב"), ונגד נתבעים 2 – 3, הניה, בעלים או מחזיקים של הדירה החזיתית בקומת הקרקע ("הניה" ו"דירת הניה"). התביעה בת.א. 11688-09-15 הוגשה על ידי חיימוב נגד אלפרט ("תביעת חיימוב"), והתביעה בת.א. 24026-03-16 הוגשה על ידי הניה נגד אלפרט ("תביעת הניה").

להלן יפורטו הטענות העיקריות והסעדים המבוקשים בכל אחת מהתביעות.

4.תביעת אלפרט הוגשה תחילה למפקח על בתים משותפים אך בהתאם להחלטת המפקח היא הועברה לבירור בפני (החלטת כב' המפקח סילברמן מיום 23.08.15). אלפרט טוען שחיימוב והניה אחראים לנזקי הבניין ולהכרזתו כמבנה מסוכן. חיימוב אחראי מאחר ומזה מספר שנים קיימות דליפות מים מדירתו ואלו פוגעות בבניין. דליפה אחת אירעה כחמש שנים טרם הגשת התביעה אז דלפו מי שתיה במשך כחודשיים ימים. דליפה אחרת היא דליפה של מי ביוב הקיימת מספר שנים ולמעשה נמשכת עד היום. לטענת אלפרט המים פוגעים במבנה וביסודותיו, גורמים לשקיעת הקרקע וגם יוצרים ריחות בלתי נסבלים הגורמים למטרד של ממש. הניה אחראים מאחר והם בצעו בדירתם קידוחים לצורך התקנת צלחת לווין וכבלי חשמל, ובכך גרמו נזק למבנה ואף לעמוד קונסטרוקטיבי של הבניין. אלפרט טוען שעם קבלת ההודעה על הכרזת המבנה כמסוכן הוא פנה לחיימוב והניה וביקש לשתף פעולה לצורך ביצוע התיקונים אך הם סירבו. מכאן תביעתו.

אלפרט עותר לסעדים הבאים: לחייב את חיימוב והניה לשלם לו 196,470 ₪, סכום זה הוא הסכום הדרוש לטענתו לביצוע העבודות הנחוצות לשם הסרת הכרזת מבנה מסוכן, כמפורט בחוות דעת מומחה שצורפו לתביעה. לחילופין מבקש אלפרט שבית משפט ימנה כונס נכסים לביצוע העבודות על חשבון חיימוב והניה.

5.חיימוב טוען שאלפרט ביצע בדירתו עבודות שיפוץ ובניה נרחבים ללא היתר, כתוצאה מכך התערערו יסודות הבניין ונגרמו נזקים קשים, ובשל כך הוכרז המבנה כמסוכן. בנוסף לנזקי הבניין גרמה הבנייה גם לנזקים קשים בדירת חיימוב, בין היתר עקב סגירת חלון חדר השירותים והאמבטיה וחלחול מים ורטיבות. כל אלו גרמו בדירת חיימוב לרטיבות ולחות קשים ביותר, סדקים, שקיעה של הדירה, העדר אוורור, ועוד ועוד, הכל כמפורט בחוות דעת מומחה שצורפה לתביעת חיימוב.

חיימוב עותר לסעדים הבאים: צו עשה שיורה לאלפרט להרוס את תוספת הבנייה שבנה ללא היתר, לחייבו לשקם את הנזקים שגרם ולפעול להסרת הכרזת מבנה מסוכן. בנוסף, הוא מבקש לפצותו על מכלול נזקיו והוצאותיו בסכום כולל של 125,000 ₪.

6.תביעת הניה הוגשה בשם יצחק הניה ("יצחק") נתבע מס' 3 בתביעת אלפרט, וסוריה הניה נתבעת מס' 2 בתביעת אלפרט ("סוריה"). יצחק הוא בעל הזכויות בדירה, סוריה היא אמו ומי שהתגוררה בפועל בדירה. הניה טוענים שהעבודות שביצע אלפרט נעשו ללא היתר ותוך פלישה לרכוש משותף, הן גרמו לנזקים חמורים בדירת הניה ובבניין כולו, ועקב כך הוכרז המבנה כמסוכן. לאור חומרת הנזקים נאלצה סוריה להתפנות מהדירה, היא עברה להתגורר בדירה של בנה דבר שאילץ את אותו בן לשכור לעצמו דיור חלופי. הניה טוענים שהם הסכימו לפעול לתיקון נזקי המבנה והסרת הכרזת מבנה מסוכן, אך אלפרט סרב.

הניה תובעים מאלפרט פיצוי כספי על מכלול הנזקים שנגרמו להם, והם עלות תיקון נזקי המבנה ונזקי הדירה וכן תשלום דמי שכירות לשנה בסכום כולל של 177,000 ₪.

7.בישיבת קדם המשפט הראשונה הגיעו הצדדים להסכמות דלקמן:

"1. ימונה מומחה מטעם בית משפט, והמומחה יהיה מהנדס בניין.

2. המומחה יחווה דעתו בשאלות שבמחלוקת והן: היקף הנזקים הקיימים בשלושת הדירות בבניין והגורמים להם. במסגרת זו, יחווה המומחה דעתו הן לגבי היקף הנזקים, הן לעניין עלות תיקון הנזק והן לעניין האחראי או האחראים או הגורמים לנזק.

3. מוסכם כי בשלב זה עלות חוות דעת המומחה תשולם על ידי שלושת הצדדים, כאשר התובע (= אלפרט – י.ר.) יישא במחצית העלות והנתבעים (= חיימוב והניה – י.ר.) יישאו במחצית האחרת, בחלוקה שווה ביניהם.

4. מוסכם בזאת כי הצדדים יפעלו מיידית לתיקון הנזקים הקיימים כפי שיימצא המומחה המוסכם, כאשר כמימון ביניים בלבד, יישאו הצדדים במימון העבודות בהתאם לחלוקה של מימון שכר טרחת המומחה היינו התובע יישא במחצית העלות והנתבעים במחצית השנייה כאשר רבע ימומן על ידי נתבע 1 ורבע נוסף על ידי נתבעים 2,3.

5. כל הצדדים מתחייבים לשתף פעולה עם המומחה, להיות זמינים ולתאם כל ביקור נדרש בהתראה קצרה.