ת"א 56128-05 פלונית נ' ד'ר גרוס ואח'

1.התובעת ילידת 21.2.60. בשנת 1992 ילדה את בתה הבכורה. על פי הנטען בכתבי הטענות מטעם התובעת, שנה לאחר לידתה של בתה הבכורה, ביקשה התובעת להרות בשנית. לאחר ניסיונות להיקלט להריון אשר לא צלחו, החליטו התובעת ובעלה לפנות לרופא נשים על מנת לבחון התערבות גניקולוגית שתסייע להם להיות הורים בשנית. התובעת פנתה לנתבע 1 על מנת שיוכל לסייע לה בכך. נתבעת 2 היא קופת החולים במסגרתה עבד הנתבע 1 ובמסגרתה טופלה התובעת. במהלך התנהלות תיק זה, הלך לעולמו נתבע 1, ושאלות רבות נותרו במחלוקת, הן עובדתיות והן משפטיות אשר הכרעה בהן נחוצה.

2.התובענה הוגשה בעיקר בשל שתי טענות מרכזיות אותן מעלה התובעת: הראשונה, טיפול מיותר בהשריית ביוץ עקב העדר אבחון ראוי ועיכוב גדול בהפנייתה לטיפולי הפריה חוץ גופית. וכן עקב מחלת הלופוס בה לקתה בזיקה לטיפולים המיותרים אותם נאלצה לעבור בהוראת הנתבע. כמובן, שהמחלוקות מורכבות יותר והצדדים אינם מסכימים על כל רכיבי התביעה הכוללים אחריות, הפרת האחריות, הקשר הסיבתי והנזק לגבי כל אחת מן הטענות שבפיהם. על קצה המזלג, ובין שאר טענות ההגנה, הנתבעים מפנים אצבע מאשימה כלפי התובעת וטוענים כי היא אחראית על מצבה בשל נתוניה האישיים וחוסר שיתוף פעולה מצדה לאורך השנים. בכך יעסוק תיק זה.

מועד הפניה של התובעת אל הנתבע:

3.התובעת טוענת בסיכומיה כי היא הגיעה לטיפול אצל הנתבע לראשונה בגיל 33-34 (כאשר הופנתה להפריה חוץ גופית רק בגיל 41). מנגד, טוענים הנתבעים כי התובעת פנתה לראשונה לטיפול אצל הנתבע בשנת 1995 בהיותה בת 35. במכתב שצורף לתיק המוצגים מטעם הנתבעים) מיום 1.2.01 בו כתב ד"ר גרוס כי: "בשנת 95 הגברת הנ"ל פנתה אליי לבירור וטיפול עקב אי פוריות משנית של 3.5 שנים. לפני שפנתה אליי טופלה אצל רופא אחר במסגרת קופת חולים לאומית, במשך מספר שנים ללא היריון...".

4.לא מצאתי מכתב קודם למכתב הרפואי הנ"ל שנערך על ידי נתבע 1 ועל כן אני סבור כי על פי הרשומות הרפואיות שצורפו פנתה התובעת לראשונה לטיפול אצל הנתבע בשנת 1995 בהיותה בת 35. כאשר ישנם רישומים על פניות התובעת לרופאים אחרים קודם לכן בשנת 1994.

רצף הטיפולים עד להפניה לIVF:

5.עיקר טענת הנתבעים היא כי, התובעת לא טופלה באופן רציף אצל הנתבע:

א.הנתבעים טוענים כי התובעת טופלה בשנת 1996 במשך חצי שנה אצל ד"ר אדריאן, על פי הרשומות הרפואיות התובעת טופלה אצלו בשלושה מחזורי טיפול בהשריית ביוץ שהסתיימו בחודש יוני 1996. התובעת הוזמנה להמשך טיפול אולם שבה רק לאחר שנה וחצי, כלומר בדצמבר 1997, אז הופנתה לוועדת פריון לטיפול בתרופת הפרגונל. לאחר ההפניה שבה לאחר שנה, בשנת 1999לצורך השלמת טיפול כשהיא מטופלת בפרגונל. במהלך שנת 1999-2000 עברה בדיקות אולטרסאונד אצל ד"ר אדריאן בהתאם להפניית ד"ר גרוס. ד"ר אדריאן הצהיר כי התובעת לא הייתה בטיפולו של ד"ר גרוס משנת 1996ועד שנת 1998 כולל.

ב.הנתבעים מוסיפים וטוענים אודות פלט המחשב שמראה כי התובעת לא רכשה כל תרופה להשריית ביוץ עובר לשנת 1998 ויש תיעוד רק לגבי שנת 1999והלאה. ד"ר ויטמן מנהל מחלקת תרופות אצל הנתבעת 2 העיד כי תרופה מסוג פרגונל הייתה בסל התרופות כבר בשנת 1998, בסבסוד של 50% מהעלות.

ג.כמו כן, התובעת לא התלוננה בפני שתי ועדות המל"ל על סבלה ועל מסכת הטיפולים שקיבלה אצל ד"ר גרוס ובכלל טיפולי הפוריות. דבר המעיד כי לא טופלה כלל בשנים אלו.

6.מנגד, טוענת התובעת כי, אין לקבל את הטענה לפיה התובעת היא שהפסיקה את קבלת הטיפולים וזאת מן הטעמים הבאים: