ת"א 56123-10-12 ח. נ' עיריית קרית ביאליק

התובע מחזיק בנכס מקרקעין מסחרי ברחוב חן 9 בקרית ביאליק, אשר מספר הזיהוי שלו בספרי הנתבעת הינו 206500903500 (להלן – הנכס).

התובע הוכר כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 משנת 1982 ושיעור נכותו הועמד על 91% החל מיום 1.6.00 (נספח א' לכתב התביעה ומוצג ת/2).

אין חולק כי התובע זכאי להטבה בארנונה מכח סעיף 3(2) לחוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), תשי"ג-1953 (להלן – החוק), והוא מקבל הטבה כאמור בגין בית המגורים שלו.

בנוגע לנכס, שילם התובע את שיעור הארנונה המלא עד לשלהי שנת 2011. מאז ניתן פטור מארנונה לנכס בגין אטימתו.

התובע טוען כי נהג לבקש הקלות בארנונה בגין הנכס אך נאמר לו על ידי פקידי העירייה כי העירייה אין הנחות מארנונה לנכסים עסקיים.

משהתברר לתובע כי קיימת בדין הוראה המעניקה הטבה גם לנכסים עסקיים, הגיש תביעה זו בה הוא דורש השבה בגין הארנונה ששילם בעבר, בכפוף להתיישנות.

סעיף 6א לחוק קובע את התנאים למתן הקלות בארנונה לעניין נכסים מסחריים –

"6א.פטור על בתי עסק

מי שמחזיק בבנין או בחלק ממנו שאינם משמשים למגורים בלבד - לא יהיה זכאי לפי חוק זה בשנת כספים פלונית לפטור מארנונה על הנכס המוחזק כאמור, אלא אם באותה שנת כספים לא היה חייב בתשלום מקדמה למס הכנסה לפי הסעיפים 174 עד 181 לפקודת מס הכנסה, ופקיד השומה יתן לו לפי בקשתו, תעודה על כך. היה חייב בתשלום המקדמה, אך נקבע בשומה כי אין הוא חייב במס הכנסה לשנת הכספים הנדונה, תחזיר לו הרשות המקומית את הסכום ששילם על אותו נכס כארנונה לאותה שנה."

הנתבעת טוענת כי עד נובמבר 2011 לא היתה פרשנות ברורה לסעיף 6א והיא נהגה להעניק הנחה מתשלום ארנונה לפי סעיף זה רק לנכסים שאינם נכסים עסקיים גרידא, אלא משמשים גם למגורים. באותו חודש הכריע בית המשפט העליון בעע"מ 259/05 דוד שי ז"ל נ' עירית נצרת עלית (פורסם בנבו, 6.11.11) (להלן – עניין דוד שי) וקבע כי ההקלה על פי ס' 6א לחוק חלה גם על נכסים שהם עסקיים גרידא.