כ' נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

לפני בקשה מטעם התובע למינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדיה במסגרת תובענה שהוגשה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975.

התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 30.8.11. ד"ר א' רובין מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי (להלן: המומחה) לצורך בדיקת נכותו של התובע בגין התאונה. התובע התלונן על כאבי צוואר, כאבי גב תחתון והירדמות של רגל ימין. בבדיקת צווארו של התובע לא נמצאו רגישות, כאב או הגבלת תנועה. כמו כן לא נמצא תיעוד רפואי המתייחס לכאב בצוואר פרט לביקור ראשון בקופת חולים. לפיכך נקבע כי אין נכות בגין הכאב בצוואר. לגבי התלונה בגב הבהיר המומחה כי: "בבדיקה שלי לא נמצאה מגבלת תנועה בגב, ונוצר רושם חזק שהדגמת הכאב לא תאמה את המצב האובייקטיבי. בבדיקת CT נמצאה מחלת דיסק כרונית, שללא ספק הייתה קיימת לפני התאונה. לא ניתן לקבוע אם התאונה החמירה את מצב הדיסק אם לאו. ומכול מקום, מצב הדיסק אינו יכול להעיד על מצבו של מר כ'. מר כ' סיפר סיפור שאינו עקיב על אודות מצבו הבריאותי לפני התאונה... נוצר רושם של מגמתיות בהצגת התלונות". בהמשך לכך קבע המומחה כי לא נותרה לתובע נכות עקב התאונה.

בחקירתו עמד המומחה על מסקנותיו כפי שנקבעו בחוות דעתו. בתמצית, המומחה הבהיר בעדותו לגבי כאבי הגב כי אין בהכרח קשר בין הימצאות בלטי דיסק לכאבי גב וכי מכול מקום בשים לב לממצאי בדיקת ה-CT הסבירות שממצאים ניווניים הפכו לסימפטומטיים עקב התאונה היא נמוכה. באופן כללי ציין המומחה כי: "התובע לא הציג תלונה שנתן להתייחס אליה כנכות אובייקטיבית. גם בבדיקה לא נמצא ממצא שאפשר להתייחס אליו כמצריך באופן אובייקטיבי קביעת נכות. גם הימצאות של פריצת דיסק, אינה מקנה באופן אוטומטי נכות. אם יש או אין לתובע נכות, הדבר מבוסס על הרושם שהוא מציג באופן אובייקטיבי. תלונות שמגיעות לכדי השפעה קלה על כושר התפקוד הכללי שלו או לכדי שיתוק חלקי. אני לא רואה סיבה להיתפס על הסיטי שכביכול יוכיח שקיימת נכות אובייקטיבית". 

בהחלטתי מיום 3.3.16 מונה פרופ' בן חור כמומחה מטעם בית המשפט בעניינו של התובע בתחום הנורולוגיה. בחוות דעתו פרופ' בן חור נקבע לתובע נכות נוירולוגית בשיעור 2% שכן סבר כי "למרות אי הבהירות יש מקום לקבל מחמת הספק שבתאונה הנדונה נפגע העצב" (הכוונה לעצב הפרונאלי, ש.ל.) .

6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, במכלול החומר הרפואי שהוצג לפני ושמעתי את חקירת המומחה באתי לכלל מסקנה כי יש מקום לקבל את הבקשה. מינוי מומחה נוסף ייעשה במשורה ורק במקרים בהם לתחושתו של השופט היושב בדין, אין בידו להכריע במחלוקת שלפניו בהסתמך על חוות דעתו של המומחה שמונה. מינוי כאמור מיועד למקרים בהם מתעוררים ספקות מהותיים בדבר נכונות חוות הדעת של המומחה הממונה, למשל במהלך חקירתו הנגדית, או שהתברר כי אין בה בסיס ראוי להערכת המצב הרפואי. לאחר חקירת המומחה נותרתי עם מספר תהיות היוצרות ספק לגבי קביעת ממצאים בנוגע לנכות בגבו של התובע בהסתמך על חוות הדעת. בחומר הרפואי תועד כי התובע התלונן על כאבי גב לאחר התאונה. בבדיקת CT של עמוד השדרה המותני מיום 20.11.11 נצפה בלט דיסק מסויד שלוחץ על קדמת השק התקלי. בבדיקה הקלינית שערך המוחה לתובע מצא כי: "יש רגישות דיפוזית במישוש הגב התחתון". מחקירת המומחה עולה כי לא סבר שהתובע סבל מנכות בגבו לפני התאונה (פרוטוקול עמוד 3 שורות 6-8 ועמוד 12 שורות 2-18). פרופ' בן חור סבר כי ממצאי הבדיקות שנערכו לתובע תואמים לתלונותיו לגבי רדימות ברגלו. בנסיבות אלה מצאתי שיש מקום למנות מומחה נוסף לצורך בדיקת התובע. ודוק, אין באמור כדי לחוות דעה כלשהי לפיה התובע סובל מנכות, אלא שעולות ספקות אשר מצדיקות מינוי מומחה נוסף.

8. למען הבהירות יצוין כי המומחה לא נחקר לגבי מסקנותיו בנוגע לצווארו של התובע ואף לא נטען באופן ספציפי בעניין זה בבקשה למינוי מומחה נוסף. לפיכך מינוי מומחה נוסף מוגבל לבדיקת גבו של התובע והקביעה לגבי היעדר נכות בצוואר בעינה עומדת.

11. התוצאה היא, שהבקשה מתקבלת. החלטת המינוי תינתן בנפרד. בשלב זה, חוות דעתו של המומחה לא תעמוד לעיונו של המומחה הנוסף.

ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ו, 11 יולי 2016, בהעדר הצדדים.