ת"א 56054-11-13 ד.ג.ש. חניונים בע"מ נ' נציגות הבית המשותף

האם ניתן לחייב חברה תובעת בגילוי מסמכים המוחזקים ע"י המנהל והבעלים של התובעת וזאת מכוח היותו מנהל ובעלים של חברה נוספת? זו בתמצית השאלה הצריכה הכרעה בבקשת הנתבעת למחוק את כתב התביעה מאחר והתובעת לא קיימה צווים שניתנו לגילוי מסמכים, לרבות מסמכים ספציפיים שדרשה הנתבעת.

1. בהליך המתנהל בפני הגישה התובעת, ד.ג.ש חניונים בע"מ (להלן: "דגש חניונים"), תביעה לפינוי חדר משאבות המשרת את הבית המשותף שברחוב המגינים 53 חיפה, המנוהל ע"י הנתבעת (להלן: "הנציגות") ואשר מצוי, מזה שנים ארוכות, בחניון המבנה, שהתובעת הינה בעלת הזכויות בחניון.

2. הבעלים והמנהל של התובעת, מר דוד (דובי) גסר (להלן: "גסר"), הינו גם בעלים ומנהל של חברה נוספת בשם "ד.ג.ש חניונים ואחזקה 1989 בע"מ" (להלן: "דגש אחזקה"), אשר בעבר, ולמשך שנים ארוכות (עד להחלפתה בחברה אחרת בשנת 2012) שימשה כחברת הניהול של הבית המשותף, כאשר במהלך תקופה זו, בשנת 1999 לערך, נבנה חדר המשאבות נשוא ההליך.

3. בעוד שבעבר היה החניון, בו מצוי חדר המשאבות, חלק בלתי נפרד מהבית המשותף, מבחינת ניהול הבית המשותף, הרי שבשנת 2015, בעקבות פסק דין שניתן ע"י המפקחת על הבתים המשותפים בהליך שיזמה דגש חניונים (על רקע סכסוך כספי בעיקרו שנתגלע בינה לבין הנציגות), נקבע כי קומות המרתף בבית המשותף (שם קיים החניון) יופרדו מהבית המשותף, ובהתאם ניהול החניון הופרד מניהול הבית המשותף.

4. במסגרת ההליך בפני, טעונת הנתבעת להגנתה כי התובעת נתנה, עוד בשנת 1999, במועד הקמת חדר המשאבות, רשות בלתי מותנית ובלתי מוגבלת בזמן לבניית חדר המשאבות בחלק קטן מהחניון, ועל סמך רשות זו השקיעה הנתבעת סכומים ניכרים לבניית חדר המשאבות והמערכות המופעלות ממנו, ולפיכך אין התובעת רשאית, במחי יד, לבטל הסכמה זו בשל סכסוכים שנתגלעו בין מנהל התובעת לבין הנתבעת בגין הפסקת ניהול הבנין ע"י דגש אחזקה, וסכסוכים אחרים שהגיעו לפתחם של ערכאות שונות. הנתבעת מכחישה טענת התובעת כי הרשות שניתנה היתה כפופה לקיום תנאים כלשהם (טענת התובעת היא כי הרשות היתה כפופה לחתימת הסכם שכירות עימה, דבר שסוכל ע"י הנציגות לגישתה) וכי הינה ברת רשות בלתי הדירה בחדר המשאבות.

5. במסגרת ההליכים המקדמיים ביקשה הנתבעת מהתובעת (במכתב מחודש 6/15, כאשר תזכורת בענין נשלחה בחודש 2/16) כי תגלה את מלוא המסמכים הנמצאים ברשותה או ברשות מי מטעמה, הנוגעים לענין. באופן ספציפי נדרשה התובעת לגלות פרוטוקולים של ישיבות הנציגות והאסיפות הכלליות של הבנית המשותף מיום 1.1.98; את ההסכם עם הקבלן שבנה את חדר המשאבות; את כל ההתכתבויות של דגש אחזקה או מי מטעמה עם הקבלן; האסמכתאות בגין תשלומים ששולמו לקבלן ע"י דגש אחזקה וכן אסמכתאות לתשלום ששילמו הדיירים לדגש אחזקה ביחס לבניית חדר המשאבות; כל החשבוניות ו/או הקבלות שהתקבלו מהקבלן עבור בניית חדר המשאבות; כל הטיוטות של ההסכמים הנוגעים לחדר המשאבות מאז 1999 ועד היום.

6. התובעת, לא הגיבה למכתב הדרישה, ובחודש 1/16 (לאחר שתי התראות מחיקה) הגישה תצהיר עדות ראשית, של מנהלה גסר, אליו צורפו פרוטוקולים של ישיבות נציגות ושל אסיפות הבית המשותף (לרבות כאלה משנת 99 ואילך) וכן התכתבויות שונות שהיו בין החברות שבניהולו לבין הנציגות וטיוטות של הסכמים שהועברו בין התובעת לבין הנציגות לצורך הסדרת החזקת חדר המשאבות בשטח החניון.

בתגובתה לבקשה וכן בדיון בפני הצהירה התובעת כי המסמכים שצורפו לתצהירה הם כל המסמכים הרלבנטיים המצויים ברשותה, וכי אין מקום לחייבה לגלות מסמכים נוספים לאור הצהרתה זו. לטענתה בקשת הנתבעת לחייבה בגילוי מסמכים נוספים על סמך הטענה כי אלו מצויים בידי מנהלה ב"כובעו" האחר כמנהל ובעלים של דגש אחזקה, דינה להידחות שכן יש בה לחתור תחת האישיות המשפטית הנפרדת של התובעת.

ב"כ התובעת העלה גם תרעומת של ממש על מועד הגשת הבקשה כאשר לטעמו, חלוף חצי שנה ממועד משלוח הדרישה ועד להעלאת הבקשה יש כדי להעיד על זניחת הדרישה ע"י הנתבעת. יתירה מכך, הגשתה תוך בקשה למתן ארכה להגשת תצהירי הנתבעת (לה נעתר בית המשפט בשלב ראשון ועד להכרעה בבקשה, דבר שגם לגביו הועלתה תרעומת ב"כ התובעת), יש בכדי לעכב, שלא לצורך, את בירור ההליך.