פרנקל נ' ביטון ואח'

1. בהתאם להסכמת הצדדים מיום 2.2.15 התביעה נמחקה נגד הנתבע מספר 1 (מר אלברט ביטון). למען הסר ספק אני מורה על מחיקת התביעה נגדו ללא צו להוצאות. במצב זה הנתבעת היחידה הינה גב' מסעודי ביטון, כמצויין בכותרת פסק דין זה.

2. בפני בית המשפט תביעה למתן צו פינוי של הנתבעת מדירה בבעלות התובעת, הנמצאת בקומה הרביעית של בנין ברחוב השומר 33 חיפה, במקרקעין הידועים כחלקה 5/9 בגוש 10850 (להלן: "הדירה").

3.הדירה הושכרה בשנת 1981 על ידי אביה של התובעת מר יצחק ארזון (להלן: "ארזון"), לבעלה המנוח של הנתבעת מר משה ביטון ז"ל (להלן: "ביטון"), אשר הלך לבית עולמו בשנת 2012. הדירה הושכרה בשכירות מוגנת ושולמו דמי מפתח בגובה 80,000 שקל ישן.

4. בזמן שהדירה הושכרה לביטון, הוא ואשתו (הנתבעת) לא יכלו להתגורר בה כדיירים מוגנים. זאת מאחר ובאותה עת הם גרו בדירה אחרת בבעלותו של ארזון כדיירים מוגנים, שהיתה בקומה השלישית של הבנין וסומנה כדירה מספר 6 (להלן: "דירה 6"). ביטון והנתבעת שכרו את הדירה על מנת למצוא פתרון מגורים זמני למי מילדיהם (7 במספר) שיתחתנו, עד שימצאו דירה אחרת. לפיכך יחד עם הסכם השכרת הדירה נחתם נספח בזו הלשון:

"הסכם בין הצדדים

כל התיקונים בהדירה על חשבון השוכר בלבד ולהשוכר יש רשות להכניס הילדים שלו שיתחתנו בהדירה עד שימצאו דירה אחרת

ועל זה באנו על החתום ביום 1-9-81

השוכר ארזון יצחק מרדכי המשכיר"

(שיבושי הלשון במקור)

להלן: "הנספח").

5. במהלך כל השנים בתם של ביטון והנתבעת (בשם רותי ז"ל), התגוררה בדירה בגפה. שכ"ד החודשי שולם כסדרו על ידי ביטון והנתבעת. רותי הלכה לבית עולמה בסוף שנת 2013. על רקע זה הוגשה תביעה זו. התובעת חששה שהנתבעת הולכת לתפוס חזקה בדירה, או תשכן בה מי מילדיה האחרים, ולכך היא מתנגדת.

טענות התובעת

6.משהלך ביטון לבית עולמו הסתיימו זכויות הדיירות המוגנת שלו. לאחר שרותי הלכה גם היא לבית עולמה, לנתבעת או מי מטעמה אין זכויות נוספות בדירה, וכי עליה להחזיר את הדירה לחזקתה. דהיינו עליה לפנות את הדירה.