ת"א 55839-07-1402 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' אמיתי עמוסי

לפניי בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב למכור כרובית וברוקולי בהכשר הבד"ץ של העדה החרדית שלא באמצעות המבקשת ואוסר עליו למכור לאחרים ירקות אלו בהכשרים אחרים לפני שנתן עדיפות ראשונה למבקשת.

המבקשת היא חברה העוסקת, בין היתר, בשיווק מוצרים שונים, ובהם ירקות קפואים, ומתמחה בשיווק לציבור החרדי והדתי. המשיב הוא חקלאי, תושב בני נצרים שבמועצה האזורית אשכול, ומתמחה בגידול כרובית, ברוקולי וכרוב ניצנים, למגזר הדתי.

המבקשת טענה, בקליפת אגוז, כי לקראת שנת השמיטה נערך בין הצדדים מו"מ ובסופו נחתם הסכם, הקובע כי המשיב מחוייב לספק למבקשת באופן בלעדי את כל התוצרת החקלאית שלו. לטענת המבקשת, המשיב הפר את ההסכם, לא סיפק את הכמות שהתחייב לספק ובפועל מספק ומוכר את התוצרת החקלאית שלו לאחרים.

המשיב טען, כי המסמך שנחתם היה פרי יוזמתו שלו על מנת להבטיח את רכישת הסחורה עליה התחייבה המבקשת, וההתחייבות היא בכיוון אחד, התחייבות לקנות ולא התחייבות לספק. כן נטען, כי במועד חתימת ההסכם וקביעת המחירים הוסכם שהמחירים הם לא סופיים, כיוון שטרם נסגר ההסכם לגבי אריזות התוצרת. לטענת המשיב, בעקבות פגעי מזג האוויר בחודש דצמבר 2013, ומחשבתו לייבש את הגידולים, סוכם בין הצדדים כי מחיר הסחורה יעלה לדיון מחודש במעמד האספקה. המבקשת, כך נטען, לא העלתה את המחיר כפי שסוכם ואף בסיכום המקורי לא עמדה, וכן הפרה את ההסכם החדש שנוצר ולפיכך המשיב ראה עצמו חופשי לעשות בתוצרת כפי שמצא לנכון.

דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 31.7.14, לאחר שהוגשה תגובתו בכתב של המשיב. המצהירים נחקרו והצדדים סיכמו טענותיהם.

תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מאפשרת מתן סעד זמני במסגרת תובענה, כאשר בית המשפט שוכנע בדבר קיומה של עילת תובענה על בסיס ראיות מהימנות לכאורה. על בית המשפט להביא בחשבון גם את מאזן הנזקים אשר צפויים להיגרם לכל אחד מבעלי הדין (תקנה 362(ב)(1)) וכן אם הוגשה הבקשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ואין בו פגיעה במידה העולה על הנדרש (תקנה 362(ב)(2)).