ת"א 5581-09-14 הרשה נ' מצארווה ואח'

1.         לפניי עתירת המבקש למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי, וזאת לצורך בדיקת נכותו, שנותרה לו מתאונת דרכים - כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975, שעברה המבקש, על פי הנטען, ביום 22.5.14 כאשר מחפרון מסוג "בובקט" נסע לאחור ופגע בו (להלן: "התאונה").

2.         לטענת המבקש בעקבות התאונה – בה נפגע בגבו ונגרמו לו שברים בעמוד השדרה, עד שנזקק לניתוח לקיבוע החוליות, הינו מרותק למיטתו ואינו יכול לתפקד כראוי. לטענתו, יש בחומר הרפואי ראשית ראיה לנכות בתחום זה.

3.         המשיבה מתנגדת למינוי המומחה. המשיבה כופרת בנסיבות פגיעתו של המבקש, וכן לטענתה התיעוד הרפואי נוגע לתחום האורטופדי בלבד, אולם מצבו של המבקש טרם התגבש שכן עליו לעבור ניתוח – לטענתו, ועל כן טרם בשלה העת למינוי מומחה בתחום זה.

4.במעמד הדיון ביום 10.12.14 שבו וטענו הצדדים בעניין הבקשה למינוי מומחה רפואי. המבקש טען כי צירף אישור משטרה לקרות התאונה ממנו עולה כי הנהג הודה כי פגע בו. המשיבה טענה כי היא מתנגדת למינוי היות והיא כופרת באחריותה לפצות את המבקש. המשיבה טענה כי אף במסמכים הרפואיים לא מוזכר כי המבקש נפגע בתאונת דרכים. עוד לטענתה, המבקש עבר ניתוח רק ביום 1.7.14 ועל כן מצבו הרפואי טרם התגבש. לטענתה אין באפשרותה לאסוף חומר רפואי אודות המבקש היות והוא אינו חבר קופ"ח והוא לא הפנה את המשיבה לקליניקות בהן טופל.

דיון והכרעה

5.         לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים ועיינתי בחומר הרפואי המונח בפניי באתי למסקנה, כי קיימת בפניי ראשית ראיה המספיקה למינוי המומחה בתחום האורטופדי.

6.         כידוע גישת הפסיקה בתחום מינוי מומחה רפואי בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא גישה ליברלית. לעניין זה ראו: רע"א 1338/90 - גבריאל שיק נ' מטלון רונית ואח' פ"די מד (2), 216 בו קבע בית המשפט העליון את ההלכה לפיה:

"בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אין בדברי אלה לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט."

הדרישה אינה אך ורק לראשית ראיה לקיומה של נכות אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה, אולם, כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה, כך שבית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי (ראו: רעא 4911/09 ‏ ‏ סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי (פורסמה בנבו, 29.07.2009)).