ת"א 55751-01-14 זנאתי נ' סעב ואח'

בקשה מטעם התובע לחיוב הנתבעים בהוצאות ולקביעת התיק להוכחות.

1. תחילתו של ההליך בתביעה כספית שהוגשה לביהמ"ש בחודש ינואר 2014, במסגרתה עתר התובע לחיוב הנתבעים בנזק שנגרם לו על ידם, כך עפ"י טענתו, עקב ביצוע עבודות בגבול בין שתי החלקות, שלו ושל הנתבעים, ועקב הריסת מסלעה ובור לספיגת ביוב בצמוד לביתו.

    

2. ביום 13.4.16 ולאחר ששני הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם והתיק היה קבוע להוכחות ליום 31.5.16 עתר התובע לתיקון התביעה ע"י הוספת עילות חדשות והגדלת סכומה (מסכום של 96,510 ₪ לסך של 300,000 ₪). הבקשה נשלחה לתגובת הנתבעים, אשר בחרו שלא להגיב לה.

3. ביום 9.5.16, לאור נימוקי הבקשה ובהעדר תגובה מטעם הנתבעים, נעתרתי לבקשה, ואולם מנגד, לאור כך שהבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בסמוך למועד ההוכחות ומפני שהתיקון חייב דחיית המועד, התניתי את התיקון בתשלום הוצאות בסך של 4,000 ₪ לטובת אוצר המדינה.

    

   התובע שילם את ההוצאות שהוטלו. כתב התביעה תוקן.

    

4. לאחר התיקון נקבע קדם משפט חדש, כדי לבחון את השלכת התיקון על המשך ההליכים בתיק, וזאת ליום 10.11.16. יום לפני הקדם ומבלי שתינתן הסכמת הצד השני לכך, הגישו הנתבעים בקשה לדחיית מועד הדיון, ולמרות שלא ניתנה החלטה בבקשה, לא היתה התייצבות מטעמם או מטעם בא כוחם. בדיון, הובעה מורת רוחו של ביהמ"ש מהתנהלות הנתבעים אשר הגישו בקשת דחייה יום לפני הדיון וללא קבלת עמדת הצד השני ואף הרשו לעצמם שלא להתייצב.