ת"א 5574-11-14יהסב'מ ואח' נ' מועצה מקומית באר יעקב

1.בפני בקשת המבקשת היא הנתבעת לעיון במסמכים בהתאם לתקנות 114 ו- 116 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

2.הנתבעת מבקשת בבקשה העתק המסמכים שפורטו בתצהיר גילוי המסמכים של התובעות. כן מבקשת הנתבעת עותק מפירוט התשלומים שהועברו בין התובעות בגין תחנת הדלק וכן עותק ממסמכים הנוגעים להסכם מיום 17.9.08.

3.התובעות טוענות בתגובתן כי עניינה של התביעה הינו אי חוקיות חיובים באגרות והיטלי פיתוח שגבתה הנתבעת מהתובעות כאשר עצם הגביה אינה שנויה במחלוקת.

בנסיבות אלה טוענות התובעות כי הנתבעת לא הראתה כל רלוונטיות למסמכים המבוקשים על ידה ועל כן אין כל מקום לחייב התובעות בבקשה.

התובעות מוסיפות וטוענות כי בכל הנוגע למסמכים שנכללו בתצהיר גילוי המסמכים שהוגש על ידן, הגם שמדובר במסמכים המצויים בידי הנתבעת, אין להן כל התנגדות לאפשר לנתבעת לעיין במסמכים אלה במשרדיהן.

באשר ליתר המסמכים טוענות התובעות , כאמור, כי אינם רלוונטיים ויתרה מכך – מדובר במסמכים המכילים מידע עסקי סודי של התובעות ומשכך – אין להתיר את העיון בהם.

4.נקודת המוצא בכל הנוגע לגילוי ועיון במסמכים היא כי יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע רלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, לשם ניהול ההליך ב"קלפים גלויים", כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר (ראה לעניין זה בג"צ 844/096 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז(פורסם בנבו, 14.5.08; רע"א 7114/05 מדינת ישראל נ' חיזי (פורסם בנבו, 11.12.08)).

אולם העיקרון בדבר גילוי רחב ככל הניתן אינו חזות הכל והוא אינו בלתי מוגבל.

הלכה פסוקה היא כי יש לבחון האם המסמכים שגילויים מבוקש הינם רלוונטיים בהליך שבפנינו, ולאחר מכן, ואף אם מדובר במסמכים רלוונטיים ייתכנו מקרים בהם בית המשפט יידרש לבצע איזון בין עיקרון הגילוי הרחב לבין שיקולים והיבטים אחרים כגון היותו של מידע סוד מסחרי או הכבדה.

5.באשר למסמכים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובעת, הרי שהתובעת הסכימה ליתן לנתבעת אפשרות לעיין בהם במשרדיה.