ת"א 55704-03-16

1.לפניי תביעה לתשלום פיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובקשה למינוי מומחים לנתבעת 2 בתחום האורתופדי והפסיכיאטרי. 

2.התובעת 2, ילידת 17.11.1956, מורה למוזיקה במקצועה, נפגעה ביום 9.7.15 בתאונת דרכים עת נסעה ברכב שהיה נהוג ע"י התובע 1, לתובעת נגרם שבר מרוסק בזרת יד שמאלית. התובעת טוענת כי עקב התאונה החלה לסבול מתופעות פוסט טראומטיות והינה בטיפול במסגרת קופ"ח, כולל תרופות ושיחות אצל הרופאה והעובדת הסוציאלית של המרפאה.

3.התובעת מבקשת מינוי מומחים כאמור, לעיל.

4.הנתבעת מתנגדת לבקשה לטוענת כי פגיעותיה של התובעת היו קלות וחולפות והמסמכים שהציגה הם "דלים" ואינם מהווים ראשית ראיה למינוי מומחים.

5.בתחום האורתופדי, השבר התאחה בצורה סבירה, וטיפול ניתוחי שהוצע לתובעת סורב על ידה. מסמל רפואי אחרון היה ביום 21.12.15 ומאז אין תלונות ו/או בדיקות מטעם התובעת ולכן אין רצף טיפולי ויש לדחות את הבקשה.

6.בתחום הפסיכיאטרי טוענת הנתבעת כי בכל התיעוד הרפואי שצורף ע"י התובעת אין כל ממצא רלוונטי שבכוחו להוות "ראשית ראיה" למינוי מומחה. המסמך שניתן ע"י העובדת הסוציאלית מיום 25.10.15 אין בו כדי להוות ראשית ראיה מכיוון שלא ניתן ע"י גורם מקצועי מוסמך לאבחון ממצא נפשי.

הכרעה:

7.בתחום האורתופדי;

אני נעתר לבקשה למינוי מומחה בתחום זה בשל השבר שנגרם לתובעת ושמהווה ראשית ראיה ע"פ הלכת רזין.