ת"א 5567-06-14 דניאל ואח' נ' פרץ בוני הנגב (1993) בע"מ

1.מהו שיעור הפיצוי לו זכאים התובעים בגין ליקויי בנייה בדירה שרכשו מהנתבעת? האם עומדת לנתבעת הזכות לתקן את הליקויים תחת פיצוי כספי לתובע והאם מנועים הם מלטעון לאי התאמה?

רקע וטענות הצדדים

2. התובע רכש מהנתבעת ביום 28.3.11 דירה בבניין במודיעין וקיבל את החזקה ביום 21.5.12. בטרם קבלת החזקה נבדקה הדירה על ידי מומחה התובעים, המהנדס סטניסלב גולד מחברת פלס בדק בית בע"מ, אשר ביצע גם בדיקה משלימה ביום 20.5.12 סמוך בטרם מסירת החזקה.

הנתבעת ביצעה תיקונים שונים בדירה, ולאחר ביצועם נבדקה הדירה פעם נוספת על ידי מומחה התובעים וזאת ביום 28.2.14. לאחר הבדיקה האחרונה הוגשה התביעה, במסגרתה דורשים התובעים פיצוי בגין ליקויי בנייה בסך של 92,288 ₪, וכן פיצוי עבור ירידת ערך עקב רוחב המסדרון בדירה, בסכום נוסף של 9,100 ₪. מעבר לכך דורשים התובעים פיצוי בגין עלות התקנת פרקט בחדרי הדירה, אשר לטענתם הותקן בגין ליקויי הריצוף, ופיצויים בגין דיור חלוף ועגמת נפש.

לטענת הנתבעת, הנשענת על הוראות שונות בהסכם המכר, התובעים מנועים מלטעון לאי התאמות או לדרוש פיצוי וזאת מאחר והודו במסגרת פרוטוקול המסירה כי אין ליקויים בדירה ולא מסרו הודעות על הליקויים בהתאם למנגנון החוזי. נטען כי לכל היותר בדירה ליקויים זניחים בהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת, מאיר ברכה, וגם ליקויים אלה יש לאפשר לנתבעת לתקן והתובעים לא זכאים לפיצוי כספי.

דיון והכרעה

תוקף תניות הפטור בהסכם והערות כלליות

3.מתחילת ההליך דרך סיכומיה הארוכים, יתר על המידה, של הנתבעת מציירת הנתבעת את התובעים כמי שעושים שימוש לרעה בהליכי בית משפט, וכמי שהגישו תביעה כספית בחוסר תום לב.

מדובר בתובעים אשר ביקשו לקבל דירה ללא ליקויי בנייה ואשר הקפידו מראשית ההליך ותוך כדי הליך הבנייה, לבדוק את הדירה על ידי מומחה מטעמם. התרשמתי כי לא מדובר במי שרצו להתעשר על חשבון הנתבעת, אלא בדרישה עניינית של התובעים והקפדה כי הדירה שנמכרה להם תעמוד בתקנים הנדרשים. רק לאחר שהנתבעת ביצעה תיקונים בדירה ולאחר שהובהר כי לא מתכוונת לבצע תיקונים נוספים, הוגשה התביעה. בנסיבות אלו, גם אם בסופו של יום לא אימץ המומחה מטעם בית המשפט את ממצאי מומחה התובעים, לא מדובר בתביעה אשר הוגשה בחוסר תום לב.

נקודת המוצא של הנתבעת לפיה כל דייר הדורש פיצוי כספי הינו חסר תום לב, מתעלמת מחובתה למסור מוצר תקין, ללא ליקויים. העובדה כי התובע נדרש על חשבונו לערוך חוות דעת המבקרות את איכות עבודות הנתבעת, מעידה על כך כי הנתבעת לא יזמה בעצמה ביקורת איכות ואין הדבר מלמד על "תפירת תיק" משפטי לצורך קבלת פיצויים. יש לזכור כי עמידה קפדנית של הקבלן על איכות העבודה הייתה מצמצמת מאוד את הצורך בבחינת איכות עבודתו. במידה ואקבע כי בוצעו תיקונים שגם אחריהם נותרו ליקויים מהותיים, אין בסיס לעמדת הנתבעת כי פטורה מכל חבות כספית.

4.מקובלת עלי טענת התובעים כי החוזה שנערך עימם הינו בהגדרתו "חוזה אחיד". עצם העובדה כי עלה בידי התובעים לשנות חלק מתניות ההסכם במסגרת המשא ומתן, כמפורט בסיכומי הנתבעת, אינה מאיינת את היות ההסכם חוזה אחיד. על פניו מדובר בנוסח אחיד של הסכם אשר נועד לצורך התקשרות עם מספר אנשים לא מסוים, וגם אם נעשו בו התאמות לצורך הבניין הנדון וכן שינויים לבקשת התובעים, אין הדבר מעיד כי ההסכם בכללותו אינו הסכם אחיד.