ת"א 55649-05-15 בן-יצחק נ' סופר ברקת CITY בע"מ ואח'

בפני בקשה למחיקה על הסף בטענה שכתב התביעה אינו מגלה עילה כנגד נתבעות 1 ו-2.

1. התובע הגיש תביעה לנזקי גוף שנגרמו לו בחניון לאחר ביצוע קניות אצל נתבעת 1.

2. לטענת נתבעת 1 אינה הבעלים או מפעילה של החניון בו ארע הנזק הנטען ע"י התובע, אין היא אחראית לחניון הנ"ל ואין לה כל נגיעה למצבו הפיסי ו/או התכנוני של החניון.

3. התובע מפנה בתגובתו לכתב התביעה וטוען כי חובתה של נתבעת 3 לגישה בטוחה לחניון אינה פוטרת את נתבעת 1 מהחובה לוודא כי אכן קיימת גישה בטוחה לחניון, כאשר אפשרה למבקרים בסניף לצאת מהסניף עם עגלות חניון. כמו כן מציין התובע כי בפרסומיה מציינת נתבעת 1 כי קיימת חניה במקום, דבר המטיל עליה חובה מוגברת לדאוג כי במקום גישה נוחה ובטיחותית.

4. בתשובתה מציינת נתבעת 1 כי גם אילו רצתה אין בידיה את הכלים או היכולת לבצע תיקונים ו/או התאמות, שכן החניון הנ"ל אינו בבעלותה ו/ או בחזקתה ו/או בתפעולה ולנתבעת 3 יש את האחריות הבלעדית. מוסיפה נתבעת 1 וטוענת כי לגישתו של התובע יש בכדי להטיל אחריות על כל דיירי הבניין השוכרים נכסים בבניין הנ"ל. 

5. המדיניות השיפוטית היא כי דחייתה של תובענה על הסף או מחיקתה הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה. די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל-פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד המבוקש, כדי שהתביעה לא תסולק על הסף [אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, תשס"ג), בע' 138, וראו גם ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב - יפו ואח', פ"ד מ(2) 668, בע' 671, וכן ע"א 35/83 חסין ואח' נ' פלדמן ואח', פ"ד לז(4) 721].

6. המקרה שלפנינו אינו מקרה מתאים כלל ועיקר למחיקה על הסף ואינו מצריך נקיטת אמצעים הננקטים בלית ברירה כאמור. בכתב התביעה ובבקשה שטחו הצדדים שתי גרסאות עובדתיות שונות, שדרך המלך לבחינתן היא באמצעות ניהול הליך רגיל, המצריך הגשת תצהירים וחקירות נגדיות.

7. מחיקת תובענה על הסף אפשרית, לפי תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מאחד מהנימוקים הבאים, להם טענה המבקשת: הכתב אינו מגלה עילת תביעה; נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית.

   תובענה היא נעדרת עילה, כאשר גם אם יוכיח התובע את כל העובדות המפורטות בה, הוא לא יהיה זכאי לסעד המבוקש (אורי גורן, בע' 137). בענייננו טוען התובע כי מעצם הפרסום שנעשה ע"י נתבעת 1 כי קיימת "חניה במקום" קמה לה אחריות וחובה מוגברת לדאוג כי תהיה גישה נוחה לחניה.